שמחה בחיים לאור פורים

הרב רועי אביחי , כ"ו באדר תשע"ו

הרב רועי אביחי
הרב רועי אביחי
צילום: עצמי

נדמה כי אחת מהמחלות הנפוצות ביותר בדורנו, היא העצבות והדיכאון. לכבוד חודש אדר וחג הפורים, כדאי להעלות על השולחן את השאלה הגדולה: מדוע איננו שמחים תמיד? מה מונע אותנו מכך?

אם חז"ל קבעו לנו את פורים לדורות כחג המלא בשמחה פורצת גבולות, כנראה טמונים בו היסודות לשמחה אמיתית, ועלינו לנסות לחשוף אותם בע"ה. מהם אפשר לגזור גם מודל טיפולי לבעיות האישיות...

ראשית, חשוב לחדד את הקביעה, שלפי היהדות אפשר וצריך להיות שמחים. אולם יש לדעת כי השמחה אינה באה לבד בתור מצב רוח מזדמן, אלא יש חובה לעבוד על השמחה, להפנים את ההפנמות הנכונות ולהילחם בעצבות.

אם ננסה לבחון מה מונע מאיתנו לשמוח תמיד, נראה כי ניתן למקד את שורש העצבות ב-4 סיבות עיקריות. וכנגד 4 הנקודות הללו, השמחה של פורים מורכבת בדיוק מ-4 הנקודות ההפוכות, שמשנות את ההסתכלות ואת הגישה לחיים.

1. התמקדות בדברים השליליים וחוסר תשומת לב לשפע הרב שסביבנו בכל עת.

כנגד התמקדות זו, סיפור הפורים ממחיש מאוד כיצד ה' מושך בחוטים בחיינו, מקדים תרופה למכה ומסדר את כל העניינים הארציים למעננו. אם יהיה לנו ברור שכל מה שיש לנו אינו מובן מאליו, אלא בהזמנה אישית בשבילנו ושיש כל הזמן מי שחושב עלינו, נוכל להרגיש את השמחה.

2. חוסר משמעות, לאן הכל הולך ולמה להתאמץ ומה יצא מזה.

בפורים אין רק שמחה, אלא יש גם צחוק. צחוק קורה כאשר מתרחש דבר "הפוך על הפוך". ולכן בעולם שלנו יש הרבה קשיים וניסיונות, כדי שלעתיד לבוא, כשנראה שהכל היה בעצם אך ורק לטובתנו, השמחה תהיה גדולה ועצומה. לפעמים אנו זוכים לראות חלק מסוף התסריט כבר בעולם הזה, סיפור פורים הוא דוגמא מובהקת לכך. ישנם עוד הרבה סיפורים כאלו, על אנשים שחשבו שהפסידו מיליונים והבינו לבסוף שהכל היה לטובתם, או על אנשים שהפסידו טיסה או אוטובוס ולבסוף היה בו פיגוע, וכיוצא בזה. אמנם, לא כל הסיפורים הרעים מסתיימים כך, לא תמיד רואים כבר בעולם הזה את ה"הפי אנד" של התסריט. הסיפורים הללו רק עוזרים להמחיש לנו שיש סוף טוב לכל סיפור, הכל כולל הכל! הם נותנים לנו את היכולת להסתכל כך על כל דבר שקורה לנו ולעודד את עצמנו.

3. מחשבה שאנחנו לא טובים.

בפורים התגלתה אהבת ה' גדולה אלינו, שלא בהתאם למעשינו, וכן התגלתה אהבתנו ורצוננו להיות טובים, גם אם מבחינה חיצונית נראה לפעמים ההפך... לכן גם משתכרים דווקא בפורים, כי יש את הסגולה המיוחדת, לגלות את הפנימיות הטובה שחבויה בכל יהודי. ולכן צריך להביט במקום הפנימי הזה, וממנו להתחזק עוד, ולא לחשוב שאם נביט על עצמנו בעין ביקורתית יצמח מזה משהו טוב. במיוחד בדורנו, הדרך היחידה להתקדם ולהשתפר, היא על ידי עידוד ופרגון והצפת הנקודות הטובות. מתוכם נקבל כוחות להוסיף עוד ועוד טוב ולמאוס בעצלות וברע.

4. התמכרות לעצבות ולייאוש כתירוץ להישאר בנמיכות ובאי-בחירה.

מבואר בספרי הפנימיות, כי לכל המידות הרעות יש שורש בקדושה וניתן לתעל אותם לאפיקים חיוביים, מלבד העצבות. העצבות שורשה ביצר הרע, בעמלק, שחפץ לדכא, להשחית ולהרוס. ואילו השמחה שורשה בטוב, בה', ש"עוז וחדווה במקומו". וכשם שעמלק אין לו שורש בקדושה ויש למחותו ולכלותו, כך גם העצבות.

בפורים, ישראל בכוח תשובתם הרוחנית, הצליחו להתגבר על המן הרשע וניצחו גם את כל שאר העמלקים ועוזריהם. ולכן אז "נפל פחד היהודים" על כל כוחות הרע. ולכן יום זה הוא יום מסוגל בכל שנה מחדש, יום בו מתעורר בעולם כוח גדול מאוד של קדושה, ומכוחו אנו יכולים לגלות שהרוע הוא חיצוני, שבאמת רק הטוב הוא נצחי ואילו הרע הוא זמני וחולף ואין לו כוח עצמי. עם ההבנה הזו אנו יכולים להלחם בייאוש ובעצבות, להתחבר לקב"ה ששולט על כל המערכות, ולהבין שאנחנו עמו, ההולכים אתו יד ביד, ואף אחד לא יוכל להתנגד לקדושה שהולכת וכובשת ומנצחת בעולם, עד לגאולה השלימה במהרה!