גן עדן
גן עדן

עולם חדש הולך ובא. עולם חדש ונפלא נולד, מתוך חבלי הלידה, בהן אנו חוזים, בימים אלה. זהו עולם בו מתגלה הנשמה שבנו, והיא שבה להיות המלכה הבלתי מעורערת, על עולמנו הפנימי, ומתוך כך על עולמנו המקיף.

העולם הישן, אשר הולך ונעלם, הוא עולם האגו. עולם בו השתלט עלינו האגו. זהו עולם של מלחמה בין אגו לאגו. אין שום דבר רע באגו כשלעצמו, הוא מעין פגוש של הרכב שלנו. הפגוש תפקידו להגן, להתריע, לספוג פגיעות, ולשמור על הנשמה. אלא, שהתפקיד של הפגוש, נהפך לתפקיד העיקרי ברכב, עד כדי כך, שהפגוש נוהג ברכב. הנהג, הוא לא אחר, מאשר הנשמה שבנו. השתלטות האגו על הרכב, דחקה את הנהג מתפקידו, והשליטה על הרכב כולו, את אופיו ונוקשותו של הפגוש, האגו.

העולם ההולך ונולד, הוא עולם של נתינה. עולם שבו אנו רואים איש את רעהו, ראייה ישירה אל הנשמה שבתוך כל אחד ואחת. עולם בו אין ולא יהיו כלל, אנשים שקופים. עולם בו יחסי איש ואישה, יחסי אדם לחברו, יחסים לאומיים ובינלאומיים, הינם יחסים של עזרה הדדית, אכפתיות, הבנה, התחשבות, התגייסות מלאה לגאולת הזולת.

העולם ההולך ונעלם, הינו עולם של גזילת הזולת. עולם בו האדם לוקח רק על מנת לקבל לעצמו. עולם בו האדם רואה בזולת אויב, או שאיננו רואה אותו בכלל. בעולם הישן, שולטת כוחנות, אלימות, סחטנות, והשגת מטרות בכל מחיר, בכל דרך, בכדי לנצח. הניצחון בעולם הישן, הוא השתלטות אגו על אגו אחר, שעבודו, ניצולו, והפיכתו לחפץ לשימוש זמני, עד מציצת לשדו, ולאחר מכן השלכתו להפקר.

העולם החדש, הוא עולם בו כל היצורים, הם משפחה אחת. עולם בו הזוגיות היא מקודשת, בה כל אחד ואחת, מקדישים את עצמם לעשיית האיש והאישה למאושרים ושמחים. העולם החדש, הוא עולם בו אין מחפשי עבודה, כי כולם התגייסו למענם, כדי שימצאו עבודה התואמת את כישוריהם, נטיות ליבם, ואת צרכיהם. העולם החדש הוא עולם בו אין נדודים בלתי פוסקים, למציאת בחירת הלב, בכדי להקים משפחה, כי כולנו מתגייסים להתאמת האיש והאישה, וכך בונים את החברה, ואת האומה, את האנושות.

העולם הישן, איננו נעלם במתינות. העולם הישן, נלחם בכל כוחו ועוצם ידו, על הישרדותו. האגו נלחם על שליטתו באדם, בכל האמצעים העומדים לרשותו. האגו משתמש בשכל האנושי, בכדי לשלוח לאדם מחשבות ייאוש, דיכאון, שנאה, מחלוקת, עין רעה, שיפוטיות, ביקורתיות, ובכך לחרחר ריב ומלחמה, ולהמשיך את שלטונו הכוחני והאלים על האדם. האגו משתמש ברגש האנושי, בכדי לשלוח לאדם רגשות שליליים, רגשות ומחשבות ללא הרף, אשר דוחפים אותו לאבדנות, לבדידות, לניכור, לאטימות, לאכזריות, להתעלמות והיאלמות, עד כדי כך, שהאדם אינו מוצא את נפשו, ומאבד את שיקול דעתו ונופל לשליטתו של האגו.

האגו משתמש בדמיון האנושי, בכדי להפחיד, להעצים את הרע, להתמקד בשלילה, ולהכניס את האדם לדרמות שליטה, ולמלחמה ומחלוקת, ללא שליטה, כמו רובוט מלחמה, שאינו מבחין בין צדיק לרשע. האגן משתמש בגוף האנושי, בכדי ללבות יצרים, לגרות ולהתגרות, ובכך, בסיוע אמצעי התקשורת, להביא לתרדמה עמוקה של הנפש האלוהית, ולהשתלטות הנפש הבהמית, עד כדי יצירת בני אדם אוטומטיים, הנשלטים על ידי התקשורת וסוכניה.   

העולם הישן מתפרע, משתולל, בנו, בתוכנו, מסביבנו, רבים חללים מפיל בנו, ומה עצומים הרוגיו. אבל הסבל הזה, מתעצם ומתפרע, בכדי לסיים את תפקידו באנושות. תם עידן הפיכת האדם לאליל. תם עידן הפיכת האגו לאליל. תם עידן הרצח, הניאוף, הגזל, הרשע, האכזריות והאטימות. כל מה שהעולם הישן עושה עכשיו, מקרב את קיצו. ככל שהאגו מתפרע, כך מתעוררים יותר ויותר משליטתו, ומתנערים ממנו, ומשיבים אותו למקומו הנכון, כשומר ראש, כמאבטח אישי, ובזאת יעשה את תפקידו כיאה וכיאות. הנשמה מקבלת את תפקידה המקורי, להיות האישיות האמיתית של האדם.   

השאלה הנשאלת היא חוזרת על עצמה: אדם בוחר בחיים? אדם בוחר בטוב? אדם בוחר בריבונו של עולם? אדם בוחר להיות תורת חסד ואמת מהלכת ופועלת? בכל המצבים? בעושר ובעוני? בגאות ובשפל? בהיות בדד ובהיותו יחד? בשמחתו ובצערו? בחוליו ובבריאותו? ואל מי האדם פונה בכדי שנשמתו תהיה אישיותו? כי רק הקדוש ברוך הוא יכול לשחרר את האדם מעבודת אלילים לאגו ולאגואיסטים. רק הקדוש ברוך הוא, מייסר את האדם, בכדי להפרידו מהאגו שלו, ולהמליך את נשמתו בקרבו. רק הקדוש ברוך הוא יכול להושיע את האדם מכוחניות, מאלימות, מאטימות ומאכזריות. הגיע הזמן לשמוע בקול הבורא נותן התורה, המתהלך בגן החיים, ומשמיע לנו את דרך החיים, דרך הטוב והישר, דרך האמת והצדק.

ראשית לכל, כוחו של הרגע הזה, כוחה של הנוכחות הפנימית שבנו, כוחה של הנשמה שבנו, מתחזק, ככל שאנו מרבים בהודיה, בתודה, בהודאה, בהכרת טובה, בהכרת תודה, לריבונו של עולם, על כל הטוב אשר הוא משפיע עלינו ללא הרף, בכל רגע ורגע, ובכל נשימה ונשימה. על התודה וההודאה הזו, אנו מוסיפים תפילה לקדוש ברוך הוא, לכוח העליון, לאבינו האוהב, מבין, אכפתי, מתחשב. אבינו העליון, אשר הוא המאמן האישי של כל אחד ואחת, ושל כל קהל וקהל, ושל כולנו כאחד, והוא אשר משגיח בפרטי פרטים על חיינו, ובאמצעות הסבל והייסורין, יחד עם רחמים אינסופיים, מכה באגו שלנו, מקטין אותו, למימדיו האמיתיים, ובכך מפנה מקום לנשמה שבנו, המקשרת אותנו אליו, באמונה וביטחון.

גן עדן עלי אדמות מזומן לנו. יש בקרבנו, יחידי ויחידות סגולה,  שכבר חיים בגן עדן. כלומר, הם מתגייסים בשמחה ואהבה למען הזולת. אלה הם הצדיקים והצדיקות שחיים איתנו יחד. הרשות נתונה לכל אחד ואחת להיות צדיקים וצדיקות. ככל שנבין את התהליך, נשתף איתו פעולה, נמסור את חיינו לניהול הבורא יתברך, וניעשה דומים לו, באהבתו ובאמת והצדק והיושר שבמידותיו, כך הלידה של העולם החדש, תתקדם עוד ועוד, וכולנו יחד נגרש את החושך, ונעצים את האור.