לנאמני המולדת ביום ירושלים

מאז ימי חורבן בית ראשון וגלות בבל אנו נשבעים בך ומבטיחים: אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי.

פרופ' אריה אלדד , כ"ז באייר תשס"ג

אריה אלדד
אריה אלדד
פלאש 90
מאז ימי חורבן בית ראשון וגלות בבל אנו נשבעים בך ומבטיחים: אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי.

נאמנים מכל נאמנות היינו לך. בערבות סיביר, בהרי אתיופיה במדבריות החומר והרוח של גלויות דוויות וגלויות שבעות ומתבוללות. מעבר לסמבטיון חלמו עליך כמו גם במרתפי העינויים של ההיסטוריה. כך אבלו עלייך כל אבלי ציון וירושלים בכל לילות תשעה באב בעולם וכך קרעו עלייך קריעה גם בהיכלות הקונגרס הציוני כאשר הועלתה הצעת הכפירה של אוגנדה. כך היינו יחד לכך אורך ההיסטוריה, נשואים לך לבלי התר את הקשר.

ורק משהגשמנו חלום הציונות ובאנו אליך בחומר ובצבא ובדגל ובהמנון וקבענו בך מחדש את בירתנו – רק מאותה שעה התרופפה כביכול אחיזתנו בך. מדינת ישראל מסירה את דגלה מהר הבית ומתירה את החרפה שערבים אוסרים עלינו את הכניסה אל סלע קיומנו. אנו משלימים עם כך וממתינים לפתרון שקט. כך יכולה ממשלת ישראל לקבל תוכנית של מפת דרכים לאובדננו ובה גם הצהרה כי נושא ירושלים ותביעותיהם של הערבים הללו יידונו באחד מצעדי התוכנית אל התהום, וכבר בשלב הראשון מתחייבת מדינת ישראל להשיב לירושלים סמלי ריבונות פלסטיניים ומוסדות פלסטיניים שסולקו מכאן במאבק עיקש.

כל השנים חשבנו שבכיסופים שלנו אליך, בגעגועי הדורות אליך אנו נוצרים את זכרך, מעלים את חורבנך על ראש שמחתנו כדי לשמור עלייך לנצח.

ואולי ההפך הוא הנכון: את שומרת עלינו.

שמרי עלינו ירושלים, את כמעט הקו ההגנה האחרון שנשאר לעם הזה, אולי סביבך עוד יתאחד העם כדי לזרוק לפח האשפה של ההיסטוריה עוד תוכנית שלבים להשמדתנו. גם אלו המוכנים לוותר על ערש הולדתנו בבית אל ושילה ובית לחם ורואים בנו כובשים בארץ ישראל. אולי גם הם יבלמו את הידרדרות מרכבת ישראל אל התהום כאשר תושט היד לירושלים.

שמרי עלינו ירושלים, הראי לנו את הדרך, כי מדינת ישראל איבדה את דרכה, והיא נזקקת למפת דרכים חדשה.



פרופ' אלדד הוא ח"כ מטעם תנועת "מולדת"