זה הזמן לבנות ביהודה ושומרון

הקפאת הבנייה בתואנה 'העיתוי אינו מתאים' אף פעם לא פחות מוצדקת. נתניהו יבנה אך ורק אם ירגיש שכסאו מתנדנד.

עו"ד אליקים העצני , י"א באדר ב תשע"ו

ב'מקור ראשון' מ-18.3.16 התפרסם ראיון מצמרר של הודיה-כריש-חזוני עם ראש עיריית מעלה אדומים, בני כשריאל, תחת הכותרת "העיר האסורה". כשריאל מצייר תמונה קשה של תוצאות ההקפאה. העיר מזדקנת. עשר כיתות גן ובית ספר יסודי אחד נסגרו, אחרים ירדו מ-3 כיתות בשכבה לכיתה אחת. אישה אחת אמרה לו בדמעות, שבנותיה עזבו את העיר ולכן גם היא עוזבת.

כשריאל מסכם במלים "חורבן של עיר" ומוסיף: " מאז ההקפאה בשנת 2009, ראש הממשלה החליט שהוא צריך לאשר בעצמו כל מגרש".

כשריאל, חבר וותיק ומקושר היטב בליכוד, קיבל את ההסבר לכך מראש הממשלה ישירות: "צריך לחכות לעיתוי הנכון". שבע שנים, מאז 2009, העיתוי הזה לא הגיע וכשריאל מעיר בכאב שעירו נחרבת "דווקא בתקופה שהליכוד בשלטון, ואלה אמורים להיות ימי הלבלוב של יו"ש, כפי שהובטח לנו".

אנו נוסיף, שהימים גם ימיה של מי שמכנים אותה "הממשלה הכי 'לאומית' שהייתה מעולם", וגם הימים שבהם צנח השמאל בדעת הקהל לנקודת שפל, שאף כמותה לא היתה מעולם. כשריאל אינו פוסח גם על 'הבית היהודי' ש"אינו לוחץ לבנות" ומעלה נגדם האשמה מסמרת שיער (אני מצטט): "אני הבנתי שאנשי 'הבית היהודי' חתמו על הסכם פוליטי עם נתניהו ולפיו הם לא ילחצו עליו עם הבנייה, והוא בתמורה יפנה להם תקציב למטרות אחרות".

בחפשו נואשות מאין יבוא עזרו, פנה כשריאל גם שמאלה ושם מצא את לפיד, שבדרכו לראשות הממשלה סיים בדיוק להפריש חלה לטובת החרדים, ומדוע לא להופיע גם בשדולת הכנסת למען ארץ ישראל ולאגוף שם את נתניהו מימין תחת דגלה של מעלה אדומים?

לבי, לבי למחנה הלאומי אם לכך הגיע, שהוא נצרך לחסדיו המפוקפקים של יאיר לפיד, מול...הליכוד. לכן, אנשי הליכוד צריכים לשאול את עצמם ראשונים האם באמת, כפי שנתניהו טוען, אין "עיתוי"? 

לפני 30 שנה החליט השמאל, שעלייה לארץ כבר לא תהיה: "ארצות המצוקה" אזלו ובארצות הרווחה - מי שם עלינו? ולמי שהעז להזכיר עלייה מרוסיה, קראו 'הזוי'. אלא שמאז התברר, שהתסריט הציוני טרם פג תוקפו: ארצות רווחה הפכו לארצות מצוקה (עיין ערך צרפת) והעלייה הרוסית ירדה עלינו כגשם נדבות.

נותרה המרה השחורה הדמוגראפית. מי שהיה מעז להתנבא שעתידות הנשים היהודיות ללדת שלושה וארבעה ילדים למשפחה ובמגמת עלייה, לא פחות מהנשים הערביות, אך אלה במגמת ירידה – היה השמאל מוציא נגדו צו אשפוז!

כיום, מדינת ישראל כבר מונה 8.5 מיליון אזרחים, יותר מנורווגיה, דנמרק, שווייץ או  אירלנד, שווה בגודלה לאוסטריה ומתקרבת לממדי שוודיה. האם מישהו מכל אלה שטענו אז כי ה'עיתוי' אינו מתאים בגלל היותנו 'משקל נוצה', מודה כעת בטעותו?

מי ששואל כך, אינו מכיר את היהודים. קשה לשכוח, איך לעג 'מחנה השלום' לחולשתה הכלכלית של ישראל. חויבנו לקבל גזירות אמריקניות, כי הם היו נותני לחמנו. גם היום דמגוגים חוזרים עדיין על הטענה הזאת, למרות שהסיוע הצבאי האמריקני – שבמידה רבה הוא סיוע לעצמם – גודלו זניח בהשוואה לתקציב השנתי שלנו, ועם תל'ג לנפש קרוב ל-40.000 דולר - בדומה לגרמניה ועולה על צרפת, למשל.

ולשם השוואה: מצרים – 3.200 $ לנפש, ירדן – 4.500 $, עשירית מאתנו!

ישראל היום, עם רזרבה של 90 מיליארד דולר במטבע חוץ, עם אבטלה של פחות מ-5%, מעצמת היי-טק - שנייה רק לעמק הסיליקון, עמדה במשבר הכלכלי העולמי יותר טוב מרוב מדינות המערב. וכל זאת, תוך כדי קליטת עלייה, מבצעי לחימה ברצועה ומלחמה בלתי פוסקת בטרור.

בין לבין שחררה המדינה את עצמה מאיום המחסור במים - בעולם, ובמיוחד מזרח תיכון, שהולך ומתייבש, והיא אפילו מספקת מים לאויביה בעזה וברמאללה. ובנוסף, הספיקה לרכוש לה במעמקי הים אוצרות גז, שהפכו אותה ליצואנית אנרגיה.

ולמדינה הזאת מספר ראש ממשלתה, שבעיתוי הזה - אין ביכולתה להרים אפילו קיר אחד בבירתה!

בימים עברו טענת 'חוסר העיתוי' רדפה אותנו גם בגלל התלות באמריקה להגן עלינו מפני ברית המועצות שעמדה מאחורי ארגוני הטרור וגם לחמה בנו באמצעות האויב המצרי והסורי. זה לא העיתוי, אמרו לנו, להרגיז את הדוד סם ע"י בנייה בנחלת אבותינו בירושלים וביש"ע.  

היום - נשיא רוסיה שם פתק בכותל ומצהיר שהוא מחויב לביטחון ישראל, הבטחה שגובתה היטב בתיאום הצבאי בשמי סוריה.

מעבר לכך, כל המצור האסטרטגי שהעיק עלינו עשרות שנים - מוקפים מדינות אויב - נעלם כבמטה קסם: מצרים וירדן, בצל איומים קיומיים מבפנים ומבחוץ, נשענות על ישראל. מי היה חולם, למשל, שאנו נספק מסוקים צבאיים לירדן?

סוריה, על צבאה המאיים, נמוגה. לבנון היא פיקציה, עם סעודיה הפנאטית וגרורותיה במפרץ - ישראל מקיימת יחסים סודיים ועם הכוח הכורדי העולה יש לנו קשרים מסורתיים, שלבטח יתנו  את פירותיהם.

אפשר לסכם ולשאול: אם גם עכשיו, כשאנו נהנים מעמדת יתרון שלא היתה כמותה, נתניהו עדיין מתחבא מאחורי התירוץ הנצחי של ה"עיתוי" - אימתי?

אולי לאחר שייבחר בארה"ב נשיא חדש? לאו דווקא. נתניהו לבטח יטען שזה עיתוי גרוע לבלבל לנשיא טרי  את המוח עם התנחלויות בחודשי כהונתו הראשונים, ואחרי שיחמם את כסאו – ודווקא אם יהיה ידידותי, נתניהו ימצא שהעיתוי לא מתאים: להטריד ידיד עם בנייה ב-E1 ולהפוך אותו לאובמה שני?

וכך יחכה בני כשריאל עד בוש ל"עיתוי" שאף פעם לא יבוא, אלא אם כן מישהו יעז סוף סוף לשבור את הכלים ונתניהו ימצא ששלטונו בסכנה. רק כשירגיש שהכיסא שלו מתנדנד, הוא ימצא את העיתוי הנכסף.

אף לא רגע לפני כן.