פורים – אגדה למעשה

מי הם המן, אחשוורוש, מרדכי ואסתר של ימינו? הרב ד"ר יהודה ברנדס במאמר על נצחיותה של מגילת אסתר.

הרב ד"ר יהודה ברנדס , י"א באדר ב תשע"ו

הרב ד"ר יהודה ברנדס
הרב ד"ר יהודה ברנדס
צילום: גרשון אלינסון

אדם רץ ברחוב ואחריו רודף אחר וסכין מדממת בידו. שוטר שולף אקדח ומתכוון לירות, ולרגע מהסס: האם הרודף הוא המחבל או הנמלט? אם לא ידע את ההקשר של הסיטואציה, הוא עלול לירות באדם הלא-נכון.

כך במאורע הבודד, כך גם בתופעה מתמשכת: הולך יהודי ברחוב, בצרפת או בישראל, קופץ עליו אדם ודוקרו בגבו. עולה השאלה, למה? כדי להשיב על השאלה צריך למקם את המאורע בהקשר הרחב. אנטישמיות? שנאת הזר? כיבוש? חוסר תקווה של מיעוט מדוכא? מצוקה אישית? הסתה? פנטיות דתית? תרבות אלימה? ליד כל הסבר מוצעת גם תגובה הולמת: היהודי הצרפתי יסתיר את הכיפה? יעלה לארץ? יזעיק את דעת הקהל הליברלית? יעודד הצבעה למפלגות ימין קיצוני? ידרוש גירושם של המוסלמים? סגירת מסגדים? שמירה מוגברת על מוסדות יהודיים? כך בצרפת. ובישראל? את מגוון אופציות ההסברים ואופציות התגובה הישראליות אפשר למצוא בשפע מסביב לטור הזה ואין צורך לפרט.

כולנו זקוקים להסבר, לסיפור שימקם את המאורע הבודד או את רצף האירועים בתוך הקשר. לא רק כדי לדעת איך להגיב ולפעול, אלא גם כדי להבין. הבנה המספקת מידה של פיוס, השלמה ויכולת להמשיך לתפקד באופן נורמלי בעולם מוזר וכאוטי. מומחים רבים מתחומי דעת שונים מציעים סיפור רחב, נרטיב, סיפֵּר. הם עושים זאת באופנים שונים ולצרכים שונים.

מדעי הטבע, הפסיכולוגיה ומדעי החברה, ההיסטוריה, הפילוסופיה, וגם, כמובן, התקשורת. גם הספרות והאגדה, הדת והמסורת מספקים סיפור. לעתים הוא יעיל לא פחות מן הסיפור המדעי. בתחומים מסוימים הוא גם לא פחות אמיתי. כזו היא מגילת אסתר.

המגילה אינה חיבור היסטורי גם אם היא מבוססת על עובדות ומאורעות שקרו בעבר. היא סיפור מכונן. נרטיב על-זמני, המאפשר לכל דור להבין את קורותיו בהקשר כללי, בסדר עולמי ברור. סיפור שהפך לחלק מהתנ"ך ולחובת קריאה שנתית, מוטמע בלב האומה עמוק יותר מפירושים מקומיים וזמניים של מלומדים וחוקרים. כוחו של הסיפור גם בפשטותו, די בארבע דמויות מפתח: המן, אחשורוש, מרדכי ואסתר, כדי לשרטט את התמונה הכללית מאז ועד עתה.

המן הוא ציר הרשע: מעמלק דרך חמלניצקי והיטלר מגיעים עד להמן הנוכחי: נסראללה, חמינאי ודאעש. המן הוא מופע זמני של תופעה נצחית. שנאת הצדק, המוסר והשלום היא חוק טבוע בעולם, שאינו תלוי בשאלה מה יעשו היהודים או חסידי אומות העולם. כל עוד יש טוב בעולם, יהיה גם רע המתנגד לו.

אחשורוש הוא מנהיג העולם. הוא מונע על ידי צרכים אישיים, אינטרסים פוליטיים, דעת קהל, פקידי שלטון ומקורבים. לפעמים שוטה, לפעמים חכם, תמיד בתוך שדה של מניפולציות ואינטריגות. בפורים הנוכחי, עסוק האחשוורוש הבא במערכת בחירות. למראית עין נדמה שטראמפ הוא המועמד הדומה ביותר לדמות הליצנית המסורתית של אחשוורוש, אבל מבט מעמיק יותר אינו מזהה הבחנה מהותית בינו לבין הנשיא המכהן ושאר המועמדים.

מרדכי הוא היהודי שמתעקש לטעון שהבעיה אינה אישית וזמנית ולכן אסור, וגם אין תועלת, להשתחוות להמן. היהודים צריכים להתכנס יחד ולהוביל את המערכה כנגד הרוע.

אסתר מייצגת את המדינאים, הדיפלומטים, המתמודדים במערכה הבינלאומית. אלו אמורים להסיר את המסווה מפניו של הרשע התורן, ולהטות את הכף לצד הישראלי. קריאת מגילת אסתר בפורים מציבה את מאורעות התקופה בתוך הקשר על-זמני והופכת אותם למובנים יותר, אפשריים יותר להכלה ולתגובה.