פרשת צו פותחת בציווי 'אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה'. ישנו ציווי שלנצח תבער אש על המזבח. האש היא יסוד פיזיקאלי שונה מיסודות אחרים. בניגוד לשאר החומרים בטבע הנשלטים על ידי כוח המשיכה ונמשכים כלפי מטה - האש שואפת כל העת כלפי מעלה.
המילה 'אש' מזכירה לנו מילה מרכזית מאד במגילת אסתר - 'איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי'. בזמן שעם ישראל מתייאש מהגאולה, בזמן בו נדמה שטבעת החנק סוגרת על המציאות, שהמערכות קורסות - ישנו איש שהולך נגד הטבע, לא נכנע לכוח המשיכה אלא שואף ומתרומם.
חז"ל דורשים על הפסוק 'בקום עלינו אדם' - 'זהו המן הרשע'. אדם מלשון אדמה. האדמיות, היסוד הנמוך, הכוח שמושך כלפי מטה - זהו כוחו של המן. לעומת זאת, היכולת לא להיכנע לחולשות, לא להיסחף עם העדר כלפי מטה, להתרומם ולנצח - זוהי העוצמה הייחודית של מרדכי שמבעיר את האש היהודית שמנצחת.