נציבות הביקורת קורמת עור וגידים

עו"ד איתי הכהן , י"ג באדר ב תשע"ו

איתי הכהן
איתי הכהן
צילום: עצמי

בימים אלה פורסם סוף סוף תזכיר החוק של משרד המשפטים המעגן בחוק את מעמדה של נציבות הביקורת על מערך התביעה. זהו ללא ספק הישג לא מבוטל של שרת המשפטים שקד, לאחר שנים בהן מעמדה של נציבות הביקורת הוסדר בהוראות מנהליות בלבד שמעמדן החוקי לוקה בחסר.

מסתמן כי שקד הצליחה בתבונה פוליטית רבה לצלוח את ההתנגדות של ועד הפרקליטים לקבל על עצמו גוף ביקורת חיצוני בעל שיניים שיהיה מוסמך לבדוק תלונות פרטניות נגד פרקליטים במערך התביעה. לאור הביקורת הציבורית הנוקבת שנמתחה במיוחד בעת האחרונה על התנהלות הפרקליטות במספר פרשיות, דומה כי המהלך האמור זוכה לאהדה ציבורית רחבה ואף יקבל את אמון הכנסת.

הישג נוסף בלתי מבוטל הינו העובדה כי מסמכויותיה של נציבות הביקורת על פי לשון התזכיר לא הוחרגה הסמכות לבקר גם את התנהלותו של היועץ המשפטי לממשלה בעצמו. הדבר עולה בקנה אחד עם המלצות דוח השופט גולדברג שתמך בכך מפורשות. למען האמת קשה למצוא הצדקה להחריג את היועמ"ש מביקורת שעה שנשיאת בית המשפט העליון כפופה אף היא לביקורת של נציב התלונות על השופטים. העובדה כי לפי לשון התזכיר מינוי נציב התלונות ייעשה על ידי שרת המשפטים בהסכמת היועמ"ש אין בה כדי לגרוע מן האמור שכן, גם מינוי מבקר המדינה מובא לאישור הכנסת על ידי הממשלה ואין בכך כידוע כדי להחליש את כוחו של המבקר כלפי ראש הממשלה ושריה.

אומנם, בתזכיר נקבע כי מערך הביקורת יפוצל לשתי יחידות נפרדות, שהאחת תעסוק בביקורת פרטנית שתיוחד לתלונות על פרקליטים ואילו היחידה השנייה תהיה יחידת ביקורת פנימית, שתעסוק בביקורת מערכתית. בעניין זה ייתכן כי המצב האידיאלי היה דווקא לאחד בין שתי המחלקות ודומה כי זו אכן הייתה כוונתה הראשונית של שקד. ואולם, לאור העובדה כי דוח גולדברג המליץ לפצל בין השתיים ועל מנת להקהות את ההתנגדות הקשה מבית, בקרב הפרקליטות, לעצם הקמת מערך הביקורת, שקד השכילה לייצר פתרון יצירתי ולפיו, תיקבע "תקופת מבחן" של שנתיים שבה ייבחנו שני מודלים חלופיים: בשנה הראשונה תמשיך הנציבות לפעול על שתי זרועותיה, הפרטנית והמערכתית תחת קורת גג אחת ואילו בשנה השנייה יתבצע הפיצול.

עם זאת נקבע, כי לאחר שנתיים שבהן תופעל הנציבות על פי שני המודלים החלופיים כאמור, תוכל שרת המשפטים לשקול את המודל המועדף והנכון יותר בראייתה לביצוע ביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, אשר יוביל לשיפור וייעול תהליכי הביקורת ובירור התלונות, וכפועל יוצא יחזק את אמון הציבור במערך התביעה וייצוג המדינה בערכאות.

יש להעריך ולקוות כי משייבחנו שני המודלים האמורים בשטח, תגיע שרת המשפטים למסקנה כי הדרך הטובה ביותר לפעילות נציבות הביקורת הינה דווקא בשילוב הביקורת הפרטנית והביקורת המערכתית תחת גוף ביקורת עצמאי אחד כפי המצב כיום. יש לציין, כי קיים יתרון לגוף ביקורת שיש ביכולתו לקיים בדיקה פרטנית של תלונות תוך ראייה מערכתית רחבה וכוללת של הגוף המבוקר. כך לדוגמה, הדבר אף עשוי להועיל במקרים מסויימים לפרקליטים שנגדם הוגשה תלונה פרטנית במידה ויתברר כי הליקוי שנצא בביקורת יסודו בכשל מערכתי.

נראה, כי במקרה כזה, האחריות של הפרקליט הבודד למחדל נמוכה באופן משמעותי וכי תיקון הליקוי שנמצא בביקורת חייב להיעשות באופן מערכתי. דומה, כי השרה שקד הצליחה באמצעות הפתרון האמור, לגשר ולהשיג את שיתוף הפעולה של כל הצדדים המעורבים בפרקליטות לתזכיר המוצע ואם כך "המחיר" ששולם עבור כך בדמות הפתרון המוצע אינו גבוה מדי. במידה והצעת החוק תעבור בכנסת כי אז מדובר בהישג לא מבוטל אותו לא הצליחו קודמיה בתפקיד להשיג במשך מספר שנים.