האם אתה המן או מרדכי?

ישראל מאיר , י"ג באדר ב תשע"ו

ישראל מאיר
ישראל מאיר
צילום: עצמי

"המן מן התורה – מניין?" שואלים חז"ל ובעצם מגלים שהאיש הזה הוא תופעה מוכרחת בבריאה. לא יתכן שקיומו לא רמוז בתורה עוד לפני שהוא נולד. הרמז לבואו, לדברי חז"ל, נמצא כבר בחטא אדם הראשון: "הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ" (בראשית ג, יא; חולין קלט, ע"ב).

אז מה, משחקי מילים – המִן-המָן? ברור שלא. למתבונן מן הצד, המן חי בגן עדן עלי אדמות. דבר לא היה חסר לו. הוא משנה למלך המושל בכל העולם. עשיר, אבא לעשרה ילדים (לפחות), בעל השפעה עצומה בממלכה וכמובן, כל עבדי המלך וכל מי שחולף לידו, כורע ומשתחווה לו.

אבל יש מישהו אחד שמסרב לעשות זאת: מרדכי היהודי. יכול להיות שזה מעצבן, יכול להיות שזה מכעיס ויכול להיות שזה מפוצץ, אבל הרגשתו של המן בייחס לתופעה הזו, וודאי מלמדת על אובדן עשתונות: "וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוֶֹה לִי (!) בְּכָל עֵת אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה אֶת מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ" (אסתר ה, יג), מספר המן לבני ביתו. מה קרה? יהודי אחד לא משתחווה לך והחיים כבר לא שווים כלום? זה נשמע מטורף, אבל כדאי לזהות פה מסר שרלוונטי לכולנו: לא אחת מתגנבת לליבנו מחשבת הבל של "וכל זה איננו שווה לי". גם לנו נדמה לפעמים שאם מה שאנחנו רוצים טרם קרה, העולם הנפלא שסביבנו נעצר.  

חז"ל מסבירים שהתופעה הזו מזכירה את חטאו של אדם הראשון: "הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ?" שואל אותו בורא העולם. העולם כולו בידיו של אדם הראשון. הבריאה כולה ניתנה לו במתנה, ובכל זאת, לרגע אחד ומשמעותי מאוד בחייו, הייתה לו הרגשה ש"כל זה אינו שווה לי" אם מעץ הדעת אני לא יכול לאכול.

את התיקון לעיוות הזה, אפשר למצוא בפסוק האחרון של המגילה: בסופו של דבר, מרדכי היהודי הוא זה שעולה לגדולה והופך להיות משנה למלך. ובכל זאת, מסתיימת המגילה כך: "כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו". למה רק "לרוב אחיו"? למה לא "לכל"? כי לא כולם שמחו מהתפקיד החדש של מרדכי. היו אנשים שפרשו ממנו לאחר שנעשה קרוב למלך (מגילה טז, ע"א). וואו, נורא ואיום! מה עושים? כלום. המגילה נגמרת. מרדכי ממשיך לחיות את חייו בשמחה. ממשיך להיות "דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ" וכמובן, "דֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ"!

שנזכה גם אנחנו ללכת בדרכו של מרדכי, שמרוצה ממה שיש (ויש הרבה!) ולא משתגע בגלל מה שאין (כי תמיד אין לנו הכול).

פורים שמח ושבת שלום!

מתוך הניוזלטר של ארגון "קרוב ללב"