מרדכי היהודי שבכל דור ודור

ברוך מרזל , י"ד באדר ב תשע"ו

ברוך מרזל
ברוך מרזל
צילום: Hadas Parush/FLASH90

ישנן בהיסטוריה של עמנו דמויות מופת, הזכורות לדורות עולם בשל פעולות שעשו והשפיעו לא רק לדורם, אלא גם לדורות הבאים.

כזה היה מרדכי היהודי, וראיתי לנכון לעמוד על יחודו של אותו מרדכי, ולהבין כיצד זכה להימנות על אותה שרשרת דורות מפוארת שמתחילה באברהם אבינו.

ובאמת, התכונה הבולטת שרואים אצל מרדכי היא אותה תכונה "אברהמית", תכונתו של אברהם העברי, העומד מעבר אחד של העולם כשכל העולם בעבר השני, כדברי רבותינו במדרש. כולם הלכו למשתה אחשורוש, הכל היה שם בהכשרים מהודרים, גם הרבנים התכבדו, ואילו מרדכי לא רק שלא הולך, הוא מעורר מהומות ואומר לכולם שאסור ללכת.

על מה? הגישו שם חזיר? בשר בחלב? לא ולא. אבל כאן בדיוק טמון ההבדל בין אלו המקיימים את המצוות כמו טקס יבש שאין מאחוריו כל תוכן לבין אלו המבינים את המהות שמאחורי המצוות. רבים הם היהודים שמקפידים לא לשתות חלב נכרי, כפי שנפסק בפשטות בתלמוד. אולם כמה מהם גומעים ביחד עם החלב ישראל גם מחלבם ובשרם של תורות נכריות כמו דמוקרטיה, ליברליזם ושוויון? כמה מאלו שמקפידים על סתם יינם של גויים מקפידים באמת להבדל מהגויים בהליכות חייהם? מרדכי הבין, כי לא המאכלים והיינות שיוגשו במשתה היא הבעיה, כי אם עצם המשתה, עצם החגיגה בצוותא, עצם ההודאה בעליונותה של התרבות הפרסית האוניברסלית תוך ביזוי כלי המקדש. זאת לא הבינו "מנהיגי הדת" שרק בקשו לברר אם יש חותמת על המאכלים. מרדכי הבין כי כל היהדות עומדת כאן בסכנה.

אחר-כך זה ממשיך בשער המלך. כולם משתחווים להמן, ומרדכי – לא יכרע ולא ישתחווה. גם אם נאמר כדברי חז"ל שהיה שם צלם, זה עדיין לא יסביר מדוע מרדכי דואג להיראות שם ולהכעיס את המן שב בבית למה להתגרות בהמן וברשעים אנחנו בגלות מי מתיר לך לסכן את כלל ישראל מעניין אבל אין ביקורת בחז"ל על מרדכי שגרם בהתגרויות שלו לגזירת השמדה לעם ישראל הרי אין סומכים על הנס?

אדרבה, הייתה זו סיבה נהדרת עבורו לעבור מקום ולחכות עד יעבור זעם. אך לא! מרדכי הולך בכוונה, בהתרסה, בהתגרות מכוונת כלפי המן, אשר לכאורה יכול להוריד לו את הראש בכל רגע נתון. ועל עניין זה מרדכי מוכן לסכן את כל העם! מה היו אומרים הרבנים של היום על התגרות כזו באומות? היום אנחנו במדינה ריבונית בעלת יכולות צבאיות אדירות וכולם משקשקים מפחד כשיהודי מוכן לעמוד ולא להתרפס מול כמה ערבים עלובים. מה היו אומרים אז? האם למרדכי אין דין רודף, שהוא מסכן את כל היהודים בעבור "שטויות" של כבוד לאומני, מאבק אישי וכדומה?

אכן, יש כזה הלך מחשבה. זהו הלך המחשבה של אלו הסוברים כי ה' כבר מזמן לא מתערב בהיסטוריה, שגורלם של ישראל נקבע לפי קריטריונים פוליטיים, מדיניים, צבאיים וכדומה, שהיותנו עם ה' אינה קשורה לנושאים "מדיניים". אולם מרדכי היהודי קורץ מחומר אחר. הוא מבין, כי המן מבקש לקבע את עליונות התרבות הפרסית על-פני אותו עם ש"דתיהם שונות מכל עם", אותו עם שלמרות שהוגלה מארצו, למרות היותו "מפוזר ומפורד" מתעקש להשאר עם נבדל, נפרד. מרדכי מבין כל זאת, ולכן הוא חייב להופיע בפני המן ולא להשתחוות, להראות לו שעם ישראל ימשיך להתקיים ולא יכרע בפני תרבות הרוב.

 בכך מצטרף מרדכי לאברהם העברי, למשה רבנו שהרג את המצרי בניגוד לתקינות הפוליטית, לשמשון שפרק את עולם של פלישתים ולדוד המלך שהסיר את ראשו של גלית. גם החשמונאים אחרי מרדכי הבינו את גודל השעה ויצאו למלחמה על קיום הדת, כיון שידעו שההשלמה, השתיקה, פרושה מוות רוחני.

הבה נלמד ממרדכי ומכל אותם גדולי האומה, הבה נעזוב את הקטנות שכל-כך אופפת אותנו כיום ונדבק בגדולה, ברוממות, ביהדות הגאה והאמיתית והכל-כך מתוקה.

פורים שמח לכולם!