חוסר אמון בצה"ל ובלוחמיו

עדר המגנים שמרחם על המחבל ומסרב להגדיר אותו בן מוות הזדרז באכזריות לחרוץ את דינו של הלוחם ולתקוע לו בגב את הסכין שהמחבל לא הצליח לתקוע.

ח"כ בצלאל סמוטריץ'' , ט"ו באדר ב תשע"ו

בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
צילום: יצחק קלמן

יותר מכל, משקפת התגובה של רה"מ שר הביטחון והרמטכ"ל לסרטון שהפיץ בצלם חוסר אמון בצה"ל ובלוחמיו. 

האימוץ האוטומטי של הנרטיב שניסה לייצר הסרטון, כביכול הלוחם ירה בראשו  של המחבל סתם כך מתוך הנאה או שנאה, והריצה האוטומטית לגנות ולהתנער,  משקפים חוסר אמון במוסריות הלוחמים. 

אצלי זה עובד הפוך. עוד לפני שראיתי את הסרטון השני - שבו ניתן לראות ולשמוע את החשש מפני מטען שהמחבל עומד להפעיל - לא העליתי בדעתי שחייל יירה במישהו סתם כך. יש לי אמון מלא בצה"ל ובלוחמיו וגם סרטון לכאורה אמין של בצלם לא מצליח לסדוק את זה.

זה לא שלא יכולות להיות נפילות וטעויות אבל השאלה מה העמדה הבסיסית. אצלי היא של אמון, אצל המגנים האוטומטיים היא כנראה הפוכה. אחרת אי אפשר להבין את ההתנהלות שלהם.

בדיון המוסרי כבר הבעתי את דעתי פעמים רבות - מחבל שיוצא לרצוח יהודים הוא אויב ובן מוות ואין שום דבר לא מוסרי בלחסל אותו. יכול להיות שמבחינה חוקית זה אסור ולכן אסור לעשות את זה אבל מבחינה ערכית ומוסרית זה הדבר המוסרי ביותר. 

עולם הערכים שבוגי דיבר בשמו אתמול ושהוא מנסה כבר תקופה ארוכה לייחס לצה"ל הוא מעוות ומבוסס על יחס מרחם וסלחני לאוייב. חז"ל לימדו אותנו שמי שמרחם על אכזרים סופו להתאכזר לרחמנים. 

זה בדיוק מה שקרה אתמול. עדר המגנים שמרחם על המחבל ומסרב להגדיר אותו בן מוות הזדרז באכזריות לחרוץ את דינו של הלוחם ולתקוע לו בגב את הסכין שהמחבל לא הצליח לתקוע.

אני מבקש לעמוד מאחורי הלוחם הזה ומאחורי חבריו ומפקדיו ולהעניק להם את הגיבוי שהם ראויים לו. אני משוכנע שהרוב השפוי בעם מזדהה עם הגיבוי הזה ועומד אף הוא מאחורי הלוחמים.