על אסירים ועל צבועים

בימים אלה מועלית שאלת קיצור שליש מתקופת מאסרו של הנשיא לשעבר משה קצב.

ד"ר רון בריימן , ט"ז באדר ב תשע"ו

דעות
עצמי

הערת פתיחה: אין כוונה להביע במאמר זה דעה כלשהי ביחס לאפשרות של קיצור שליש מתקופת מאסרו של הנשיא לשעבר משה קצב, פרט לכך שכשם שהוא נשפט כאזרח מן השורה, כך גם עניינו כאסיר צריך להידון כאזרח מן השורה.

בימים אלה מועלית שאלת קיצור שליש מתקופת מאסרו של הנשיא לשעבר משה קצב. מבין אלה המזדעקים לנוכח אפשרות זו, יש גם כאלה שבעוד זמן לא רב, כך יש להניח, יפעלו למען קיצור שליש מתקופת מאסרו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. אם כך יקרה, ואי אפשר לומר שנופתע מכך, אותם אנשים יתחילו לספר לעם ישראל שמדובר בראש ממשלה טוב (פחחח...), ושלטובת עם ישראל חשוב לשחררו בהקדם, כדי לאפשר את שובו לחיים הפוליטיים, כמנהיג מחנה אנטי-נתניהו.

דוגמא למגמה זו בחוגי השמאל הצבוע היא בלון הניסוי שהפריח לאחרונה בטאון השמאל הקיצוני, שפירסם סקר על סיכויי ההצלחה של "רשימה" שתכלול בתוכה – באיזה סדר? – את גבי אשכנזי (שאיש אינו יודע את דעותיו ואת תכניותיו), משה כחלון (אשר פרש מהליכוד שמאלה) וגדעון סער (שלעתים נראה כמבקר את נתניהו מימין). המגמה הנראית בסקר של העיתון לאנשים שחושבים שהם חושבים היא: "שמלה לכה, קצין תהיה לנו". ככל הנראה לא יפריע למחנה זה גם אם ה"שמלה" היא מדי אסיר, ובלבד שיפעל נגד נתניהו.

לא מכבר הזדעקו צבועים קולניים נגד מינויו של אריה דרעי לתפקיד שר הפנים (וקודם לכן לתפקיד שר כלשהו) וטענו שלא ייתכן לאפשר לשר שסרח לחזור למעמד הרם שבו סרח. אותם אנשים התעלמו מכך שאריה דרעי ריצה את עונשו ("שילם את חובו לחברה" בעגה של ימינו), אבל סביר להניח שישכחו את נימוקיהם המלומדים אם וכאשר ("ONCE" בלעז המכה במקומותינו) תתעורר שאלת שחרורו המוקדם של אהוד אולמרט וחזרתו לחיים הפוליטיים, בהנהגת השמאל.

בהקשר זה לא מיותר להזכיר את ההתייחסות של השמאל/התקשורת לשאלת מועמדותו של האסיר-הרוצח  מרואן ברגותי לתפקיד יו"ר רשות הטרור הפלשתינאית במקומו של היו"ר הנוכחי מחמוד עבאס (אבו מאזן). האיש נידון על-ידי בית משפט ישראלי לעונש של 5 (חמישה!) מאסרי עולם מצטברים ועוד 40 שנות מאסר על מעשי טרור בהם נרצחו ונפצעו ישראלים רבים.

הרוצח, המרצה את עונשו ב"כלא" הישראלי, מנהל את פעילותו הפוליטית מתוך ה"כלא", נותן ראיונות לתקשורת ומוצג בתקשורת הישראלית (?) כיורש אפשרי של חביב השמאל/התקשורת, מכחיש השואה מרמאללה. האם אף אחד בשמאל/בתקשורת אינו מבחין כי התייחסות זו והנכונות לשחרר את הרוצח כדי שישמש מנהיג האויב היא קודם כל ביזוי מערכת המשפט הישראלית?

יש בישראל גורמים אשר שנאת נתניהו מעבירה אותם על דעתם ועל ערכיהם, וכדי להפיל ראש ממשלה נבחר ומכהן כל האמצעים כשרים, לרבות ביזוי מערכת המשפט, שחרור רוצח שפוט, או איפה ואיפה ביחס לאסירים שפוטים, במהלך מאסרם או לאחר שסיימו לרצות את עונשם.

יש להיזהר מן הצבועים, העושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפינחס.