תדע כל אם עברייה...

חס ושלום אם במלחמה הבאה חיילים יהססו לירות במחבלים כדי לברר קודם אם הם "נוטרלו".  השטות הזו עלולה לעלות לנו בדם, והרבה. 

עו"ד אביעד ויסולי , כ' באדר ב תשע"ו

אביעד ויסולי
אביעד ויסולי
צילום: עצמי

החייל שירה במחבל בחברון פעל כשורה הן מהבחינה צבאית, הן מהבחינה משפטית והן מהבחינה ערכית. 

מהבחינה הצבאית, חייל שמקבל פקודה לירות כדי להרוג מבצע אותה, פשוטו כמשמעו.  אם הוא מבחין שהמחבל לא נהרג, עליו למלא ולהשלים את הפקודה כלשונה. זו תמצית המשמעת הצבאית.  אוי לצבא שאינו פועל כך. 

מהבחינה המשפטית, חייל המבצע פקודה מוגן חוקית, כל עוד הפקודה אינה בלתי חוקית בעליל, ואין זה המקרה, לכל הדעות. מעבר לכך, חלה על החייל "חזקת החפות" עד אשר הוא יורשע בדין. יש סיכוי רב כי החייל לא עבר במקרה זה כל עבירה. 

מהבחינה הערכית, על החייל להגן על עצמו ועל הסובבים אותו.  עצם העובדה שמחבל שכב על הרצפה אינה ערובה לכך שהוא לא יקום ויתקוף שוב. כולנו ראינו כיצד המחבל שביצע פיגוע באמצעות רכב "בזק" בירושלים נורה שלוש פעמים, ואחרי כל יריה הוא נפל, ולאחר זמן מה הוא קם והמשיך לתקוף.

כל הטיעונים כאילו החייל לא פעל "מצורך מבצעי" או "בסכנת חיים" הם קשקוש מוחלט.  כל עוד יש פקודה לירות במחבל תוקף עם כוונה ואמצעי על מנת להרוג, ואיש לא חדל את החייל, הרי שלא רק זכותו למלא את הפקודה ולהרוג את המחבל, אלא חובתו!

חס ושלום אם במלחמה הבאה חיילים יהססו לירות במחבלים כדי לברר קודם אם הם "נוטרלו".  השטות הזו עלולה לעלות לנו בדם, והרבה. 

ההתקפות הפרועות בתקשורת של בוגי יעלון ודובר צה"ל על החייל בחברון, לאחר שהם ראו סרט של "בצלם", לפני כל תחקיר, חקירה או משפט, מסמלות את אבדן ערך הרעות ואת ההפקרה של החיילים המגנים על עמם ומולדתם, ומלבות את ההתלהמות התקשורתית שאין לה דבר כל בסיס בעובדה או בחוק.  תדע כל אם עבריה שאלה המפקדים שבידיהם היא הפקידה את בניה...בושה!