בין עבודת הפולחן למוסר הנביאים

התנהגות העם היא כל כך רעה ומשום כך אין ה' חפץ בקרבנותיהם, בתפילותיהם ובאספות החגיגיות שלהם. הקב"ה דורש התרחקות מן הרשע ועשיית מעשים טובים ורק בתמורה לכך הוא מוכן לסלוח לחטאי העם.

הרב משה כהן , כ"א באדר ב תשע"ו

הרב משה כהן
הרב משה כהן
צילום: עצמי

ישעיהו פרק א

ישעיהו מתאר את הקפדתם של עם ישראל לבצע את כל מה שקשור למאפיינים של חיי הדת כגון: הקרבת קרבנות, כינוסי עם במועדים ותפילות.

אולם, הוא מוכיח אותם על כך שמדובר בעבודת ה' שאינה אלא למראית עין ומרוקנת מכל הערכים האמיתיים של צדק ומשפט, אהבת ה' ואהבת האדם. בו בעת שהם פונים אל ה' בתפילה מסוגלים הם לפגוע בחלשים שבחברה.

ביקורת זו נשמעה על ידי נביאים רבים בתנ"ך החל משמואל (שמואל א', ט"ו, כב): "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל הַחֵפֶץ לַה' בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים כִּשְׁמֹעַ בְּקוֹל ה' הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב לְהַקְשִׁיב מֵחֵלֶב אֵילִים".

דרך הנביא ישעיה כפי שנאמר בפרקנו והנביא עמוס (ה', כב): "כִּי אִם תַּעֲלוּ לִי עֹלוֹת וּמִנְחֹתֵיכֶם לֹא אֶרְצֶה וְשֶׁלֶם מְרִיאֵיכֶם לֹא אַבִּיט" וכלה בנביא מיכה (ו', ז-ח) "הֲיִרְצֶה ה' בְּאַלְפֵי אֵילִים בְּרִבְבוֹת נַחֲלֵי שָׁמֶן הַאֶתֵּן בְּכוֹרִי פִּשְׁעִי פְּרִי בִטְנִי חַטַּאת נַפְשִׁי: הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ".

מתוך הפרק היומי בתנ"ך באתר הקהל של מכללת הרצוג