האדם והחברה

הרב מאיר נהוראי , כ"ח באדר ב תשע"ו

הרב מאיר נהוראי
הרב מאיר נהוראי
צילום: יח"צ

"כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו, ר' מאיר אומר אף לא נגעי קרוביו“. המקור להלכה זו היא התביעה שמופיעה בפרשה: ”נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן“. הלכה היא, שנגעים נקבעים על פי הכהן, ולא באמצעות האדם הנגוע. אולם אין להתעלם אף ממשמעותה המחשבתית של המשנה.

תחושות של כאב ניכרות באדם הנגוע בצרעת בזה הרגע מסוגל הוא להרגיש מהמעט שגרם לאחרים. אדם שהוציא שם רע על חברו וגרם לו נזק חברתי סופו, שימצא את עצמו מנודה ומרוחק חברתית בעטיה של הצרעת. המצורע נדרש להכריז על עצמו ’טמא טמא‘, כך יכול הוא להכיר בחסרונותיו. כאשר אדם יבין שהוא עצמו אינו שלם ויכיר בכך הוא יוכל להתבונן אל החברה בעין טובה יותר. ושמא זו כוונת המשנה כפי שמסבירה הבעל שם טוב, שאדם אינו יכול לראות את נגעיו שלו.

נטיית האדם לראות את הנגעים אצל האחר ולכן זקוק האדם ליועץ חיצוני שיתבונן בגופו וישים לו את הדברים על השולחן – ראיתי את הנגע. ומכאן על האדם לקבל על עצמו את הדין ולומר ’טמא טמא‘. הכרזה זו היא הודאה של האדם בקביעתו של הכהן. כך יוכל האדם לעבור תהליך נפשי עמוק על מנת להסיר את הנגע ולתקן את אישיותו.

יתכן וניתן להסביר את המשנה בצורה אחרת, כל הנגעים אדם רואה - מנגעיו של עצמו הוא רואה. כשאדם רואה משהו וזה מפריע לו, הוא חייב לדעת שהסיבה שזה מפריע לו כי מה שמתרחש בחוץ זה חלק מנגעיו שלו עצמו. כך גם נוכל להבין את דרך ההיטהרות של האדם. תהליך ההיטהרות מהצרעת הוא ההתבודדות והניתוק מהחברה: ”כל ימי אשר הנגע בו יטמא טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו“.

כאשר אדם נמצא בחוץ הוא יכול להתבונן על עצמו ללא אגו בו בזמן, שהופעתו החיצונית מרושלת והוא נמצא מחוץ לחברה. הוא כבר אינו שופט את עצמו ביחס לחברה אלא ביחס אל עצמו וכך מגיע לחשבון נפש. זאת ועוד, הבדידות שנגרמת לאדם יכולה לגרום לו לשוב ולראות את הסביבה בעין טובה יותר. בעודו יושב מחוץ למחנה ירגיש הוא בחסרונה של סביבה תומכת ואוהבת.

במסכת ראש השנה חז“ל נחלקו בדבר מועד בריאת העולם - בתשרי או בניסן. רבי מנחם נחום מצ‘רנוביל מציע על דרך הדרש, שלא נחלקו רק אודות בריאת העולם ההיסטורית אלא בדבר התחדשות הבריאה מדי שנה. לדבריו, העולם עצמו, נברא ומתחדש בכול יום ובכל שנה ובמיוחד בחודש ניסן ותשרי. פריחת האילנות היא עדות נאמנה להתחדשות הבריאה. אולם התחדשות זו מזמינה את החברה להיות שותפים להתחדשות.

אל לנו להתעלם מהאחריות שמוטלת עלינו לחדש ולהתחדש. בימים אלו שדורשים אנו בהלכות הפסח ועסוקים בניקוי החמץ, עלינו להתבונן גם בחורים ובסדקים שבתוכנו ולהכיר בחסרוננו. בטרם שנאחז בשבט הביקורת נסתכל פנימה ונכיר בחסרוננו. כך נשתכנע שנכון יותר לראות בעיקר את מעלת חברנו. זה החיבור המיוחד של פרשת הנגעים עם התחדשותו של העולם בחודש ניסן.

מתוך העלון "יש"ע שלנו"