מהו סוד יצירתנו?

ישראל מאיר , כ"ח באדר ב תשע"ו

ישראל מאיר
ישראל מאיר
צילום: עצמי

אין ספק, פרשת השבוע היא אחת הפרשות הקשות להבנה מעשית. דינים העוסקים בשְׂאֵת, סַפַּחַת או בַהֶרֶת, נראים לנו כמו לקוחים מעולם אחר.

רש"י, בפירושו הראשון על הפרשה, התקשה לא בפירושה המורכב, אלא במיקומה: "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא". בשבוע שעבר התורה עסקה בהרחבה בדיני טומאה וטהרה של חיות ושרצים.

התורה לימדה אותנו על "הוֹלֵךְ עַל גָּחוֹן" ועל "הוֹלֵךְ עַל אַרְבַּע". רק השבוע, אחרי הַחֹלֶד, העכבר, הצב, האנקה והלטאה, התורה מלמדת על אישה שנטמאה? על נגעי אדם המטמאים את גופו? לא היה ראוי לספר לנו על טהרה מלידה לפני שמלמדים אותנו על "הָאֹכֵל מִנִּבְלָתָהּ – יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְטָמֵא עַד הָעָרֶב"?

על הקושי הזה עונה רש"י בשם חז"ל: "כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה חיה ועוף – במעשה בראשית, כך תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה חיה ועוף".

המפרשים התקשו מאוד בהבנת דברים אלו של רש"י: נכון, אדם הראשון נוצר אחרון במעשה בראשית, אבל יש לכך כמה סיבות. האחת מעצימה – "שימצא הכול מוכן ויאכל מאשר יחפוץ". השנייה דווקא מקטינה – "אם תזוח דעתו עליו, אומר לו: יתוש קדמך במעשה בראשית", ועוד כל מיני סיבות ספציפיות מאוד ליצירת האדם. אבל מה לזה ולדיני טומאה וטהרה? הסיבות האלו קשורות אך ורק ליצירתו של האדם, ולא ולתורתו.

ובכן, למעשה אנו מוצאים כאן קשר ישיר בין יצירת האדם ליצירת התורה. בין "ישראל ואורייתא – חד הוא" (זוהר). רש"י מלמדנו שתורתו של האדם - זוהי יצירתו. האדם נוצר, וחלק מתהליך היצירה שלו, חלק מהרכיבים של "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים", הם הכניסה לעולם התורה. הכניסה שלו תחילה היא ללימוד ספר בראשית, אחר כך לסיפור של נח והתיבה, ובהמשך, אישיותו מתפתחת עוד והוא מגלה את אברהם אבינו, את יצחק ואת יעקב.

אחר כך את השבטים. בספר השני הוא נכנס לגלות מצרים וזוכה לצאת ולהיגאל ממנה. הוא מצטווה על בניית משכן ולומד על מאכלות אסורות, על דיני טומאת שרצים ועל דיני טומאת נגעים. נכון, לפעמים זה נשמע לקוח מעולם אחר, אבל זהו "חדר הכושר" של יצירתנו. יותר נכון: "חדר האוכל". כאן מתפתחת יצירתנו. אם במעשה בראשית הבהמה והחיה והעוף קדמו לנו, טבעי שכך יהיה גם במהדורה המורחבת של היצירה שלנו – יצירת התורה.

שבת שלום!

לתגובות: israel2meir@gmail.com   

מתוך הניוזלטר של ארגון "קרוב ללב"