החייל שעצר את הטרור

מחבל שבא לרצוח יהודי יודע שיש סיכוי טוב שיהרג או יסיים תואר אקדמי. אין לו פחד למות, אדרבה הוא שואף למות

אסף פריד , כ"ט באדר ב תשע"ו

אסף פריד
אסף פריד
צילום: עצמי

אי אפשר כבר להתעלם מהעובדה, בשבועיים האחרונים יש ירידה דרמטית בהיקף הטרור. נכון הטרור לא נעלם באופן מוחלט, אבל בשבועיים האחרונים הכותרות הזועקות "דקירה", "דריסה" או "פיגוע" פשוט לא הופיעו.

צה"ל לא שינה את הפריסה שלו וגם לא את שיטות הפעולה שלו. גם האויב לא הפך ל"חובבי ציון" ומצב הבדידות בקרב המחבלים נשאר כשהיה.

אין ספק שבריחת ערביי ארץ ישראל במלחמת השחרור הצילה את מדינת ישראל, אז והיום. אלמלא ברחו מאות אלפי ערבים משטחי מדינת ישראל במלחמת השחרור, היינו חיים היום במדינה דו לאומית. תארו לעצמכם מצב שבמקום מליון וחצי ערבים המכונים "ערביי ישראל" היו היום בעלי אזרחות ישראלית יותר מחמישה מליון ערבים...

ברור שהארוע המשמעותי שגרם לבריחת הערבים היה "פרשת דיר יאסין". לא נכנס כאן לארועי דיר יאסין, אבל ברור ללא עוררין שהארועים נופחו מעבר לכל פרופורציה, הערבים סיפרו סיפורי זועות בשביל מנגנון התעמולה שלהם. גופי השמאל הציוני, בעיקר מפ"ם, לא פיספסו הזדמנות לתקוף יריב פוליטי, מה גם שהבלטת ארועי דיר יאסין חיפתה על ארועים חמורים יותר בהם היו מעורבים לוחמי הפלמ"ח. התוצאה העיקרית היתה פחד שעטף את כל הערבים, שמועה "היהודים שוחטים" ובריחה המונית.

בשבועיים האחרונים הטרור כמעט ופסק, בדיוק לפני שבועיים חיסל ה"חייל מחברון" מחבל מנוטרל בכדור מדויק לראשו. עצם חיסול המחבל איינו דבר חריג, מאות כאלו חוסלו בחודשים האחרונים, גם וידוא הריגה אינו דבר זר במקומותינו. אבל הרעש התקשורתי עושה את ההבדל. בשבועיים האחרונים עוסקת התקשורת הישראלית והערבית בלא הפסק ב"חייל מחברון" שידור חי של הארוע, כתבות, דיונים, מעקב אחרי ההליך המשפטי, ראיון אם אבי המחבל, דיווחים חיים מנתיחת גופת המחבל וקריקטורות מציפים את עמודי החדשות והרשתות החברתיות בעברית ובערבית.

מחבל שבא לרצוח יהודי יודע שיש סיכוי טוב שיהרג או יסיים תואר אקדמי. אין לו פחד למות, אדרבה הוא שואף למות בעיקר אם החיים בעולם הזה קצת קשים ובגן עדן כידוע מחכות לו 70 בתולות. אבל המחבל רוצה למות בכבוד, ולא לקבל כדור בראש כמו כלב. ולא שכל העולם ואשתו יראו מאה פעם איך הרגו אותו כמו כלב...

פעם, לפני שישראל חלתה במלת הגאווה של כוחי ועוצם ידי שהיא הבסיס להסכם אוסלו (נכבוש את עזה תוך שעתיים, לשב"כ אין בעיה לעצור את כל משוחרי עסקת שליט...) הבינו בישראל שהדרך היחידה למנוע מהערבים לתקוף אותנו היא הרתעה. אי אפשר הרי לשים חייל כל מטר ואי אפשר למגן כל בית לכן ההגנה היחידה היא ההתקפה, אם האויב יפחד שיחטוף הוא לא יעז לפגוע בנו.

כאשר פרצה האינתיפאדה הראשונה בשנת תשמ"ח טענו המומחים שהיא פרצה בגלל שחיקת ההרתעה של צה"ל בעיקר בגלל ארוע אחד, ליל הגילשונים בו מחבל חדר מלבנון בגלשן נכנס לבסיס צה"ל ליד קרית שמונה והרג שישה חילים. בשביל להחזיר את ההרתעה שלחה ישראל את סיירת מטכ"ל לטוניס וחיסלה את אבו ג'יהד. הערבים היום לא מורתעים מסיירת מטכ"ל הכפופה לבג"ץ ובצלם. אבל הערבים כן מורתעים מחטיבת כפיר, ליתר דיוק מחייל אחד מחטיבת כפיר.