לקראת ראש חודש אדר ועד ראש חודש ניסן אנחנו קוראים ארבע פרשיות הקשורות לתקופה של פורים ופסח. המקור בא ממסכת מגילה כמו שכתוב: "ראש חודש אדר שחל להיות בשבת, קורין בפרשת שקלים; חל להיות בתוך השבת, מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת. בשנייה, "זכור" (דברים כה,יז); בשלישית, "פרה אדומה" (במדבר יט,ב); ברביעית, "החודש הזה" (שמות יב,ב). בחמישית, חוזרין לכסדרן. " (משנה, מסכת מגילה פרק ג משנה ד). 

מדוע חז"ל קבעו קריאת ארבע פרשיות לחיזוק ארבע מצוות? למה דווקא בהקשר של פורים ופסח ולא לקראת שאר החגים? האם יש חשיבות לסדר הפרשיות? 

נראה לומר שארבעת הפרשיות מציינות ארבעה שלבים בהתקרבות להקב"ה. 

כאשר אנחנו נותנים את מחצית השקל לקופת המקדש אנחנו לא עושים מאמץ פיזי גדול. הכסף הוא דבר חיצוני לאדם ואינו דורש השקעה רבה בזמן קיום המצווה. מחצית השקל משמש לקניית קרבנות הציבור לכן האדם אינו מרגיש קשר ישיר למצווה. 

השמדת עמלק היא מצווה שמתקיימת בפועל על ידי הצבא לכן לא כל אחד משתתף במלחמה. החיילים מקיימים את המצווה בפועל כשליחים של עם ישראל. 

ציבור גדול יותר עשוי להיטהר בעזרת אפר פרה אדומה. האדם הטמא מטהר את עצמו בזכות הפרה האדומה. לכן זאת מצווה שנוגעת לכל אחד מישראל.

פרשת החודש עוסקת בהקרבת קרבן פסח. קרבן פסח מחייב את כל ישראל, כולל הנשים לעלות לרגל לירושלים כדי לאכול כזית מבשר הקרבן. 
אנחנו רואים שמספר המשתתפים עולה ומעורבותם גדלה בהדרגה מפרשת שקלים ועד פרשת החודש. 

המהר"ל מפרש את המשמעות העמוקה של ארבעת הפרשיות, הבאות כנגד ארבעה שלבים של התקרבות והתדבקות בהקב"ה. 

השקלים שאנחנו נותנים לבית המקדש הם כופר לעם ישראל. כמו שכתוב: כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לִפְקֻדֵיהֶם, וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה' (שמות ל,יב). בזכות השקלים ישראל נכנס תחת חסות ושמירה של הקב"ה.  

כתוצאה מזה עמלק אינו יכול לפגוע בעם ישראל. מצד שני בזכות השקלים, עם ישראל מסוגל להשמיד אותו ולהינצל מפגיעה פיזית וגופנית. המהות של עמלק היא להרחיק את עם ישראל מהקב"ה מתוך פגיעה פיזית. לאחר שעמלק "נוטרל" יש להתקרב להקב"ה ברמה הרוחנית ולהיטהר. הפרה אדומה מטהרת אותנו מהטומאה במישור הרוחני. 

השלב האחרון הוא להקריב קרבנות מהשקלים החדשים הנותנים ביטוי לרוח חדשה של חידוש הקשר עם הקב"ה. השימוש בפועל של השקלים שנתרמו על ידי כל ישראל מבטא את הקשר המיוחד עם הקב"ה. 

"ומפני כך אחר כך הוא פרשת החודש להביא קרבנות מן תרומה חדשה וזהו הקרוב והחבור אל השם יתברך מחדש ואף כי כבר נתנו השקלים אל השם יתברך ומצד אשר הם אל השם יתברך בזה מסלקים את כח עמלק מכל מקום כאשר מתחילין להקריב משקלים חדשים דבר זה מורה על כי ישראל הם אל השם יתברך מחדש כאשר מסולק כח עמלק וכח הטומאה ויתן להם לב חדש ורוח חדש וזה פרשת החודש כך הוא העניין אלו ד' פרשיות והם דברים עמוקים מאוד." (מהר"ל, אור חדש עמוד קמא). 

נראה לומר שארבעת הפרשיות הם שלבים בדבקות בה' לעבר הגאולה השלמה. הפרשיות הן מפת הדרכים של הגאולה שלנו. 

1- השקלים מבטאים את הרצון להקריב קרבנות על ידי מעשה פשוט וקל של נתינת מחצית השקל לקופת בית המקדש.

2- השמדת עמלק הינה התנאי להתקרבות לה' ולהתרחק מהרע. 

3- הפרה אדומה מטהרת אותנו לקראת עבודות המקדש בפועל. 

4- קרבן פסח שמובא בפרשת החודש מסמן את ההתחדשות של העולם עם בנין בית המקדש והקרבת קרבנות בפועל. 

נראה להוסיף שארבעת הפרשיות באות לחזק אותנו בנקודות התורפה שלנו שבהן קשה לנו ההתמודדות. נתינת השקלים מבטאה את הרצון להבאת הקרבנות ולהיות שותף בעבודות המקדש. מחיית עמלק היא התשובה לפי התורה לכל מי שמנסה לפגוע פיזית בעם ישראל בארצו. תהליך הטהרה על ידי פרה אדומה מסמל את התחדשות ועצמאות עם ישראל כדי להיות מוכן לקראת חידוש עבודת הקרבנות. פרשת החודש באה כנגד קרבן פסח שהוא התכלית של קיום רצון ה' ודבקות בו. 

הקב"ה ידע שאנחנו נתקשה לקראת הגאולה השלמה בנקודות האלה, לכן חז"ל קבעו את קריאת ארבעת  פרשיות כדי לחזק אותנו. דווקא בין גאולת פורים לבין גאולת מצרים יש לרענן את זיכרוננו בנושא חידוש עבודת הקרבנות, מחיית עמלק החי בתוכנו ומונע את בנין בית המקדש ולבסוף הקרבת קרבן פסח אפילו בטומאה. בע"ה נפנים את המסר והתכלית של ארבעת הפרשיות ונזכה להקריב את קרבן פסח בעתו ובזמנו בשנה הזאת ולא בשנה הבאה כמו שרגילים לומר במהרה בימינו אמן.