אריה דרעי – כשאין יראת אלוקים

ברוך מרזל , ו' בניסן תשע"ו

ברוך מרזל
ברוך מרזל
צילום: Hadas Parush/FLASH90

רבים שואלים אותי לאחרונה, אתה נשמע שמח לאידו של אריה דרעי לאור הפרשיות האחרונות המתרגשות עליו חדשות לבקרים.

סוף סוף מדובר ביהודי שומר מצוות, כך אומרים, ובאדם שעשה רבות למען ישיבות ותלמודי תורה ולמען תנועת התשובה. אז נכון, הוא לא בהשקפה שלנו, הוא לא חושב כמונו בכמה נושאים, אבל במה הוא גרוע מרבים אחרים שאינם חושבים כמונו ואנו יודעים לכבד? על-כן חשבתי שמן הראוי להבהיר את שורש הבעייתיות שבאריה דרעי, ובמה הוא שונה מאחרים.

לפני הכל חשוב לדעת, כי אריה דרעי הוא לא סתם אדם. מדובר ביהודי מוכשר ופיקח, בסמל שפעל ופועל מתוך עמדה, כאילו הוא מייצג את היהדות המפוארת של עדות המזרח .

אריה דרעי נולד אל תוך מהפכה. מנהיג המהפכה היה הרב עובדיה יוסף זצ"ל. לא אתאר כאן את גדלותו התורנית של הרב עובדיה, כי המפורסמות אינן צריכות ראיה, אבל מה שייחד אותו מעבר לכך היה האחריות שחש על כלל יהדות ספרד. מדובר בעדה, אשר מורשתה נשדדה ממנה באכזריות על-ידי שלטון הרשע של השמאל בשנים הראשונות של המדינה.

הרב עובדיה יוסף ראה כל זאת, וגמר בליבו להחזיר עטרה ליושנה. אחר עשרות שנות השפלה, בהן נחשבו בני עדות המזרח ל"פרימיטיבים" הזקוקים ל"הארה" אשכנזית-חילונית-שמאלנית, הרב עובדיה החליט שלא עוד. לפני שעלה על הבמה, ידענו שנים של דיכוי רוחני, שנים בהן נהרסו כל אושיות החברה, נהרס התא המשפחתי, שנים בהן עדות מפוארות אשר הצמיחו תלמידי חכמים לצד פשוטי-עם טובים ויראים העוסקים במלאכתם בנאמנות וקובעים עתים לתורה הפכו לעדות המצמיחות מתוכן גנבים, אנסים ורוצחים במספרים מבהילים, שנים בהן נהרס מושג הסמכות, אחר שבעבר כולם מקטן ועד גדול היו סרים למרות הרבנים, וכעת הפך הכל להפקר, ממש נתקיימה בעדות המזרח הקללה האמורה במשנה – "חכמת סופרים תסרח ויראי חטא ימאסו והאמת תהא נעדרת נערים פני זקנים ילבינו..." (סוטה פרק ט' משנה ט"ו).

לכתחילה מייסדי ש"ס ומרן בראשם רצו משהו טהור ושונה מהמפלגות האשכנזיות. לכן מינו כשלוחיהם בכנסת רבנים ספרדים בעלי שיעור קומה, כשבראש הרשימה העמידו את הרב יצחק פרץ שליט"א, רבה של רעננה, ולצידו את מרן הרב יעקב יוסף זצ"ל, גדול בניו של מרן הרב עובדיה ותלמיד חכם עצום בזכות עצמו, הרב מאיה שליט"א מתל-אביב, הרב בן שלמה, הרב עזרן, רבה של ראשל"צ וכן הלאה.

לא צריך דמיון מפותח כדי להבין מה המרחק בין כוונת היצרן לבין ש"ס של היום, לה אין מתחרים במספר הח"כים שישבו בכלא ושמם נקשר לפרשיות שחיתות תוך חילול ה' גדול, וגם אלו שלא – כל התנהלותם הדיפה ריח של נהנתנות בזויה שאין לה כל קשר לדרכה של תורה. (שימו לב – אף אחד מאותם רבנים תלמידי חכמים שהיוו את הנהגת ש"ס בתחילה לא הסתבך בפרשיות השחיתות השונות). דרדור זה גרם לכך שכיום נערים ספרדים רבים חולמים על היום בו "יזכו" להימנות על אותה עסקונה, לנסוע ברכבי פאר, ללבוש חליפות יוקרה ולהפריח טבעות עשן של סיגרים כמו אריה מכלוף הגדול מכולם.

נחזור לאחור. ההתחלה, כאמור, הייתה מבטיחה, אולם מהרגע שהעסק הצליח, באו העסקנים הצעירים, ובראשם אריה דרעי ודחקו את הרבנים הצידה. דרעי השתלט על התנועה והתגלה כאדם צעיר, נמרץ, פיקח וממולח, אשר מעיקר תפקידו היה לעמוד כנגד הממסד אשר פשע משך שנים כה רבות ולהשיב להם מנה אחת אפיים. אולם הוא לא ידע את מקומו. תחת להיות חייל ממושמע של הרב עובדיה, הוא החל לגלות עצמאות, כאשר דעותיו האישיות משפיעות על המהלכים השונים. במקום להשתמש בכשרונותיו כדי להפיל בפח את שונאי התורה, הוא השתמש בהם כדי להפיל בפח את רבו, וכפי שמרן זצ"ל עצמו העיד בקלטת הידועה.

אריה דרעי לא רק שלא נלחם בשמאל שהרס את יהדות ספרד, הוא התחבר לגרועים שבאויבי הדת – חיים רמון, ליברמן, פרס, רבין ואחמד טיבי הם רק חלק מרשימת חבריו. ביחד רקחו תבשילים וערבבו קדרות, ואף כשהסריחה אותה קדרה ידועה בימי ממשלת שמיר, לא אמר נואש ועשה הכל כדי לשרת את אדוניו מהשמאל ולסייע להם לבצע את זממם. הסכם אוסלו הידוע לדראון יהיה רשום על שמו של דרעי לעולמי עד, שכן בלעדיו בממשלה הוא לא היה עובר. דרעי הושיט את טלפיו ואמר "אנחנו נמנעים", ביודעו שדי בכך כדי שרבין יקדם את ההסכם. כדי להוסיף חטא על פשע, ברח דרעי מקבלת אחריות כשאוסלו התפוצץ לכולנו בפרצוף, ואת האחריות הפיל על מרן זצ"ל, ששנים לא סלח לדרעי על שהטעה והכשיל אותו! גם אם ימצאו כעת שהאיש מעל בכספי ציבור  בסכומי עתק, העבירה הזאת עדיין תחוויר לעומת הדם שנשפך בגלל מי שתמך באותו הסכם אומלל.

אולם דרעי לא הסתפק באוסלו, הוא המשיך לשרת את השמאל ולבקשת ידידו חיים רמון שוב חזר על תרגיל ההימנעות. כך הצליחה הממשלה להעביר את חוק "כבוד האדם וחרותו", המשמש כאבן-יסוד לכל פסיקות בג"ץ נגד תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל. כך לקח דרעי עדה שלמה של יהודים טובים, הנאמנים לעם ישראל ולארצו, כאלו שידעו "ציונות" מהי משום שהתפללו כל יום לשוב לציון, ולא היו זקוקים לתנועה הציונית כדי לדעת על ארץ-ישראל, יהודים שהשמאל מעורר בהם סלידה בשל מה שעברו תחתיו כשהגיעו לארץ, ואת קולותיהם של אותם יהודים העניק לאותם שמאלנים שונאי-ישראל, לממשיכי דרכם של אלו שרצחו את נשמותיהם של בני עדות המזרח בשנים הראשונות של המדינה.

אריה דרעי חייב היה להראות שהוא גם יותר שמאלני מכולם, שהוא יותר אוהב ערבים מכולם. לא אשכח כיצד עמד בבניני האומה, ימים ספורים לפני כניסתו לכלא, אולי שעות ספורות, ומול קהל מעריצים מנה את הישגיו, ובכללם שהוא עזר לערבים יותר מכל שר פנים אחר במדינת ישראל. הנחיתות התגלתה אז במלוא עליבותה. אתם שמאלנים? אתם? לא, לא, אני יותר שמאלני מכם! אני נתתי לערבים יותר מכם! ממש גאווה... . באותה תקופה אף ניסיתי להתקרב אליו ולהוציא ממנו, לאור מצבו המשפטי הקשה, חזרה בתשובה על הסכם אוסלו. אך הוא עמד בשלו ולא התחרט. אפילו על פתחו של בית הכלא, לא זכה לעשות תשובה תוך שהוא ממשיך ומוסיף חטא על פשע בהפילו את האסון על כתפי מרן זצ"ל. אגב, שמעתי בשם הגה"צ רבי יצחק שלמה זילברמן זצ"ל, כי אינו יודע אם דרעי לקח שוחד או לא, אבל מה שבטוח זה שמשמים מגלגלים עליו שישב בכלא בגלל הסכם אוסלו!

תחת להיות סמל לגאווה יהודית אמיתית, להרמת קרנם של בני עדות המזרח כנגד השמאל שדיכא אותם רבות בשנים, הפך דרעי לסמל של נחיתות מתבכיינת מהסוג השפל ביותר. לא פלא שאנשי הקשת המזרחית הדמוקרטית והפנתרים בעבר ובהווה עומדים לצדו. ואותם תמימים שהולכים אחריו אינם מבינים, כי לעולם הוא לא יחזיר עטרה אמיתית ליושנה, לעולם הוא לא ישקם את כל היופי וההדר שבמסורת של יהודי ספרד, לכל היותר הוא יצליח להשתוות לשמאלנים האשכנזים החילונים בכל הסחי והמיאוס שהם שרויים בו.

לא, אינני שמח לאידו של אריה דרעי. אני בוכה על מה שיכל אותו אדם לעשות ולא עשה, כאשר העדיף לשקוע ברפש במקום להתעלות לגבהים. ואני תפילה, שהציבור סוף סוף ילמד את הלקח ויהדות ספרד תשוב לתפארתה, עם דקדוק ההלכה ובהירות ההשקפה, עם אהבת ישראל ואהבת ארץ-ישראל, עם כל הדברים היפים שידענו מאז ומעולם לפני ימי חליפות היוקרה והסיגרים. "שובו אלי ואשובה אליכם אמר ה'" (מלאכי ג', ז').