לא לגעת באקטיביזם

דניאל סגרון , ט' בניסן תשע"ו

דניאל סגרון
דניאל סגרון
צילום: עצמי

דומה שאחת המוסכמות הגורפות בימין כיום, היא הצורך לנער את בית המשפט העליון, אותו בית שהפך למבצר של המפסידים בבחירות כמו שכתב אורי אליצור ('בדעה צלולה' עמוד 315):

"האליטה החילונית-שמאלנית-ליברלית, שאיבדה את השלטון הפוליטי, משום שאיבדה את הרוב בקלפי, גנבה את השלטון מהעם באמצעות מערכת המשפט ובעיקר בית המשפט העליון".

אין ספק שהטענות כנגד בג''ץ נכונות, ודי בהתנפלות של אנשים מאד מסוימים מצד מאד מסוים של המפה כדי להבין שהימין צריך לעזוב הכל ולהשקיע את כל מאמציו בשינוי המצב הנוכחי בבית המשפט העליון, כי בלי זה אין שום ערך לניצחון בבחירות והתברגות בשאר מוקדי ההשפעה.

אך אני חושב שבנקודה הזו חייב להיות הבדל בין הימין החילוני לימין הדתי.

הימין החילוני רוצה מדינה נורמלית בה הממשלה שולטת ובג''ץ שופט, בה השקפת העולם מייצגת את רוב העם ולא את מיעוטו. השכל החילוני הישר וההגון מחייב ליישם בשיטתיות את כל הטענות של פרופסור דניאל פרידמן בספרו 'הארנק והחרב'.

אך הציבור הדתי שואף לא רק לתקן עוולות אלא גם לקדם את המשפט העברי, להטמיע ערכי יהדות במשפט, לתקן ולו במעט את הנזקים האדירים שגרם אהרון ברק ש''הפך את יהדותה של המדינה לקישוט תרבותי חסר תוכן נורמטיבי'' (ד''ר חיים שיין, 'מדינת ישראל שלב הסיכומים' עמוד 179).

במבט שכזה, האקטיביזם השיפוטי הוא דבר טוב מאין כמותו. תפיסתה הבסיסית של ההלכה הרבה יותר אקטיביסטית מאהרון ברק, לדידה אין שום חור שחור והכל צריך להתנהל לפי ערכי ההלכה.

אמנם את התוכן של האקטיביזם צריך לשנות, אבל עצם האקטיביזם הוא מתנה מופלאה שהקב''ה נתן לציונות הדתית כדי להקל עליה את המשימה הגדולה של דורנו. אם נבוא להטמיע ערכי משפט עברי, יאמרו לנו תראו את ההבדלים העמוקים בין תפיסת ההלכה לתפיסת המשפט המערבי. לכן בורא עולם הקדים תרופה למכה והעמיד לנו את ברק שחינך דורות של שופטים שהכל שפיט, תפיסה הדומה מאד לתפיסת ההלכה, ובכך הקל עלינו את המשימה של 'ואשיבה שופטייך כבראשונה'.

את התוכן צריך לשנות, את הכיוון ההזוי אליו נוטים האקטיביסטים כיום צריך להחליף, אבל את המסגרת, את הכיוון הבסיסי צריך לשמר, כי הוא קרוב יותר לתפיסת ההלכה מאשר התפיסה האחרת.

לא צריך לפגוע באקטיביזם, צריך למנות שופטים שהאקטיביזם שלהם הולך לכיוון הנכון, תואם את ערכיו של עם ישראל.