עד כמה יש להקפיד בקטניות?

הרב משה כהן , ט' בניסן תשע"ו

הרב משה כהן
הרב משה כהן
צילום: עצמי

שאלה: עד כמה יש להקפיד ביחס לגזירת קטניות והיכן ניתן להקל?

תשובה: מקור מנהג איסור הקטניות בתקופת הראשונים באשכנז במאות ה-12-13. כאשר מוסכם על כולם שקטניות עצמם אינם מחמיצות (פסחים לה.), אך נהגו לאסור את אכילתם משני חששות מרכזיים א. חשש של התערבבות חמשת מיני דגן בתוך הקטניות (מחמת הקרבה ביניהם בשדה או בגורן). ב. חשש להחלפה בין הקטניות לחמשת מיני דגן, מחמת הדמיון בצורת הגידול (בשרביטים וכו') או מחמת השימושים הדומים (קמח וכו'). אמנם יש ראשונים שחולקים על כך וסיכם הבית יוסף (תנ"ג) "לית דחש לדברים הללו זולתי האשכנזים", וכך פסק בשו"ע (תנג, א). אמנם יש להדגיש שלשיטתם יש לברור היטב את הקטניות (ג' פעמים), לפני השימוש בהם בפסח. לעומת זאת, הרמ"א (שם) כתב "והמנהג באשכנז להחמיר, ואין לשנות" והזהיר על כך רבות ערוך השולחן שם (תנג, ד-ו) שלא לזלזל במנהג הזה ואף הוסיף ש'פורץ גדר ישכנו נחש'.

בכל זאת, ישנם כמה מקומות בהם יש מקום להקל באיסור הקטניות בלא להפקיע את תוקף ומקור הגזירה. זאת, כיון שמדובר באיסור דרבנן שאין חומרתו זהה לשל חמץ שכן הוא אינו אוסר במשהו ואין עונשו כרת, הוא מותר בהנאה, ואין בו איסור בל יראה ובל ימצא, כמבואר ברמ"א שם. על כן למעשה:

א. מקום ספק- במקום של ספקות נראה שההנחיה צריכה להיות להקל. לדוגמא: בהגדרת הקטניות הכלולים בגזירה (מצד הגדרתם הבוטנית או מצד המקום לחששות דלעיל) ישנה מחלוקת אחרונים סביב בטנים, ליפתית, קינואה, תפוחי אדמה וכו'. כמו כן, בשאלה אם שמנים מקטניות נאסרו גם הם כמו: שמן סויה, קנולה, שומשמין. לגבי שני ספקות מרכזיים אלו נראה כי יש מקום לאחוז להלכה כעמדה המקילה בעניין ולא כעמדה המחמירה.

ב. תערובת קטניות- נראה כי עיקר הגזירה נסובה על קטניות בעין ולא על תערובת והראיה שהן בטלות ברוב (ואפילו לא צריך שישים) כמבואר בחוק יעקב תנג, ה ועוד. כיון שמדובר בביטול שנעשה קודם חג הפסח הרי שמדובר בביטול היתר בהיתר ואין כל איסור לעשותו אפילו לכתחילה כמבואר ברמ"א יו"ד צט, ו ובש"ך שם ס"ק כב. גם אם נאמר שיש איסור לבטל הרי שאין איסור לאכול אלא רק למי שביטלו עבורו כמבואר שם צט, ה. אולם בנידון זה מבטלים עבור אוכלי הקטניות כך שגם אלו שאין אוכלים קטניות מותרים בכך שכן לא מבטלים עבורם.

ג. כלים שבישלו בהם קטניות- ברור שלפי הדברים לעיל שהם בטלים ברוב הרי שאין מקום כלל לאסור אוכל שנתבשל בכלים שבושלו בהם קטניות וכן ע"פ הרמ"א סד, ט, יעו"ש. זאת, אע"פ שהשש"כ פרק מ כתב לאסור.

ד. אכילת קטניות בערב פסח עד הלילה – כיון שמדובר בגזירה יש אומרים שנגזרה רק על פסח עצמו שאיסור חמץ בכרת ולא על ערב פסח אחרי שעה שישית ולכן אם יברור אותם מגרגרי חיטה מותר לאוכלם עד הלילה (פמ"ג תמד, ב ומהרש"ם תנג, א). אמנם יש שטענו שהגזירה קיימת גם בערב פסח ואין להקל אלא במקום הצורך (שבט הלוי ג, לא).  

ה. אכילת קטניות בשבת הסמוכה לשביעי של פסח- לדברינו לעיל אין מניעה לבשל קטניות ביום טוב של פסח לצורך השבת על ידי עירוב תבשילין. אין הן מוגדרות כמוקצה כיון שממילא ראויות לספרדים וממילא גם דין "הואיל וראויים לאורחים" קיים כאן כך שאין כאן בישול האסור מיום טוב ליום אחר. ניתן לבשל אותן בכלי הפסח ועד לשנה הבאה טעמן ייפגם ולכל הדיעות לא יאסרו את תבשילי הפסח.