יהודים נגד מדינת היהודים

עו"ד אליקים העצני , י' בניסן תשע"ו

להילארי קלינטון זוכרים עדיין את הביקור אצל סוהא ערפאת ברמאללה ב-1999, בו האשימה אשת הרוצח את ישראל בהרעלת "הגדה" בכימיקלים ובגזים והילרי שמעה, שתקה וסיימה את הביקור בחיבוק ובנשיקה.

הילרי זאת, שאף פעם לא רווינו ממנה נחת, ובשליחות אובמה מיררה לראש ממשלתנו את החיים, רצה עכשיו לנשיאות מול ברני סנדרס, סנטור יהודי שבימי נעוריו חי כמה חודשים בקיבוץ בישראל והגורל היהודי אינו זר לו - כל בני משפחת אביו נרצחו בשואה. 

ובכל זאת, צאו וראו – דעת הקהל בישראל, ולפי הדיווחים גם מרבית יהודי ארה"ב, תומכים מבין השניים דווקא בהילרי. כי בעוד המועמדים משתי המפלגות, גויים כולם, מתחרים ביניהם מי יותר אוהד את ישראל, סנדרס בכוונת מכוון מציג תדמית עוינת לישראל, כי זה הקהל שאליו הוא פונה: שמאלני, אנטי-ישראלי, פרו-ערבי.

כדי לספק את מאווייהם הוא האשים את ישראל שב-"צוק איתן" טבחה ללא צורך  10,000 עזתים, ולאחר שהעמידו אותו על העובדה שאפילו החמאס אינו טוען ליותר מאשר כ-2000 הרוגים – ישראל מדברת על פחות מ-1000- הוא עדיין לא זז מן ההאשמה שישראל הפעילה כוח מוגזם, מה שאינו רחוק מהאשמתנו בפשעי מלחמה. עד כדי כך הגיעו הדברים, שבוויכוחים ביניהם הילרי הלא-יהודייה היא זאת שמגינה על ישראל מפני עוינותו והתנכרותו של ברני היהודי.

וגם זאת: לתפקיד האחראית על הקהילה היהודית מטעם הקמפיין שלו מינה סנדרס חברה בארגונים שתומכים ב- BDS, כלומר קוראים להחרמת ישראל, יהודייה גם היא. 

כל הסיפור המכוער הזה הוא רק תמונה אחת בחיזיון טראגי גדול, ההולך ונגול לנגד עינינו המשתאות: יהודים נגד מדינת היהודים.

אבקש לדייק: תופעת יהודים הבורחים מיהדותם מלווה אותנו משחר ההיסטוריה. גם על פחות מזה – יהודים שמתנגדים לציונות אין מה להתרגש. עד מלחמת העולם האחרונה הם היו הרוב, ורק הלקח המר של השואה פינה לפתרון הציוני מקום של בכורה.

הזרקור שלי מופנה אל תופעה אחרת, של יהודים הצוררים את עמם מתוך אידיאולוגיה - כמו המומרים לנצרות בימי הביניים שגרמו לשריפת התלמוד או הקומוניסטים היהודים ברוסיה הסובייטית שאיישו את "מחלקת היהודים", ה"ייבסקציה", שרדפה את היהדות והציונות. במקרים רבים יש לתופעה הזאת גם צד נבזי, כאשר אותם היהודים פועלים נגד יהודים מתוך יהדותם, מנצלים את היותם יהודים כנשק כדי להעמיק לפגוע בבני עמם, בדומה ל'עד המלך', המעיד נגד חבריו לשעבר.

בשיא השפלות, אותו היהודי מודע לכך שלא-יהודים מנצלים אותו, מפני שכך לא יאשימו אותם באנטישמיות. לנין קרא לאינטלקטואלים תמימים ולא-כ"כ-תמימים במערב שתמכו בבולשביקים - "אידיוטים מועילים". על משקל זה ניתן אולי לקרוא לבני עמנו המתמחים בהשמצת ישראל  "אידיוטים יהודים מועילים".

הנגע הזה, של מתקפה מצד יהודים על המפעל הציוני, אם – על המדינה בתור שכזאת, אם על הימין והממשלה, אם על המתנחלים ונגד "הכיבוש" – הגיע לממדים המחייבים לימוד, אבחנה וטיפול רציני ומעמיק.

תחילה, יש להבין את הזן המיוחד של האנטישמיות בימינו, וממילא את הפסיכולוגיה האופיינית ל-"אידיוט היהודי המועיל". עשרות בשנים אחרי השואה לא היה זה "פוליטיקלי קורקט" לאנטישמים מכל מין: ימין ניאו-נאצי, שמאל, ערבים – לומר בגלוי שהם שונאים יהודים. מצאו פתרון ובמקום 'יהודים' אמרו 'ישראל', והכל הבינו למי הכוונה באמת. כולם – חוץ  מהיהודים "המועילים".

הללו חשבו באיוולתם שהגויים באמת ובתמים החליפו את שנאת היהודים בשנאת מדינת היהודים, ולכן – בינגו! – עתידם בטוח, לא אליהם מתכוונים! כמו הסיפור ביהודי  עיירה אוקראינית ששלחו את הפוגרומיסטים לעיירה השכנה: היהודים שם, הם צלבו את ישו, לא אנחנו!

בחזרה אל האידיוטים המועילים שלנו, שהשלו את עצמם שע"י הצטרפותם למשחירי פניה של ישראל, ועתים אפילו ע"י עמידה בראשם, הם קונים לעצמם חסינות: ובכן, גם האשליה הזאת נמוגה. הרצל בשעתו ראה את טעותם של המתבוללים, שחשבו שאם יהיו יותר גרמנים מן הגרמנים, צרפתים מן הצרפתים, וכן הלאה, ייפטרו מן הגבנון היהודי.

אנחנו כאן עדים להפרכת הטעות של האידיוטיים החדשים: בחוצות פריז כבר מקללים במפורש את היהודים. תסמונת השואה פגה ושונאי היהודים כבר מרשים לעצמם לחזור אל האנטישמיות הישנה, והיא מכוונת עכשיו במפורש גם נגד היהודים וגם נגד מדינתם.

איך צריכה מדינת ישראל, שכל קיומה מיועד להציל יהודים ולעמוד לימינם, להגיב על האיום הזה שבא מתוך העם היהודי? עד עתה כמעט ולא היתה תגובה. המדינה שידעה להנחיל לאויביה תבוסות קשות נוהגת כשק חבטות כלפי בני עמה שתוקפים אותה מבפנים, וזאת למרות שהמכות מבית הן לעתים המסוכנות ביותר.

לא מן הנמנע, למשל, שכמה מן הפגיעות היותר קשות של אובמה בנתניהו, ובאמצעותו בישראל, היו פרי עצות אחיתופל של שני יועציו הקרובים היהודים. ישראל כמדינה לא יכלה להגיב. אבל מדוע לא באה כל תגובה מקרב יהודי אמריקה?

ומדוע כלפי הארגון הארסי והפוגעני הקורא לעצמו "'ג'יי-סטריט", המאיים לפלג ולפורר את יהדות ארה'ב ומהווה מכשיר לניגוח ישראל, אין למדינה שלנו מדיניות מגובשת של שלילה ודחייה, שתחייב כל נושא תפקיד ממלכתי?

בכלל, יש לנסח מדיניות של ניתוק מגע כלפי האידיוטים היהודים, המועילים לאויבי ישראל, ובראש וראשונה לא לתת להם לנצל מגע עם נושאי תפקידים מטעם המדינה כדי לקבל לגיטימציה, אותה ינצלו אחר כך לפגיעה בה.

למסיתים עוינים יש לאסור את הכניסה לארץ ונגד פעילות יהודית עוינת, בקמפוסים למשל, יש להוציא מתרדמתם את הארגונים היהודיים, ציונים ולא ציונים, ובראש וראשונה את הנוער.

העיקר: לא לשתוק עוד!