האם יום העצמאות מספיק?

ד"ר חגי בן ארצי , ל' בניסן תשע"ו

חגי בן ארצי
חגי בן ארצי
ערוץ 7

התשובה: לא!
והנה ההסבר- ביום העצמאות אנו מודים לקב"ה על שני ניסים גדולים שעשה לנו:
הנס של הקמת המדינה.
הנס של הניצחון במלחמת העצמאות.

הנס הראשון ראוי ללא ספק ליום הלל והודיה. אחרי כאלפיים שנה מאז שאיבדנו את עצמאותנו בסוף תקופת בית שני, זכינו, בחסדי ה', וכמובטח בתנ"ך לחזור לארצנו, להפריחה משממותיה, ואף לקבל את הסכמת אומות העולם להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל (הצהרת בלפור, חבר הלאומים, האו"ם...)

בחסדי ה' היה לנו גם האומץ לממש את ההסכמה הזאת, ועל אף הלחצים העצומים – להכריז על "הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל – היא מדינת ישראל" (מגילת העצמאות).

את הנס הזה אנחנו חוגגים, ועל החסד הזה אנחנו מודים ביום העצמאות, ה' באייר, היום של הכרזת המדינה.

אבל לגבי הנס השני המצב שונה לחלוטין. מלחמת העצמאות בעצם רק נפתחה ב- ה' האייר תש"ח. למעשה, היו במלחמה 2 שלבים.

השלב הראשון – מהחלטת האו"ם ב- י"ז בכסלו תש"ח (29.11.47) עד להכרזת המדינה ב-ה ' באייר תש"ח (15.5.48) – היה השלב הקל שבו התמודדנו עם האוכלוסייה הערבית המקומית, שתוגברה במתנדבים ממדינות ערב. זה היה השלב הקל למרות שהיו בו מאות רבות של הרוגים, מכיוון שגם האוכלוסייה הערבית בארץ לא היתה מאורגנת במסגרת של מדינה ולא היה לה צבא סדיר ומאומן.

השלב השני – מהכרזת המדינה ב-ה ' באייר תש"ח (15.5.48) ועד ט' באדר תש"ט - היה השלב הקשה, שבו ממש עמדנו על סף השמדה. ביום זה פלשו לארץ ישראל  5 צבאות של מדינות ערב: מצריים, ירדן, סוריה, עירק ולבנון, שהיו מצויידים במיטב הנשק המערבי. מול 5 מדינות אלה, שכבר היו מדינות עצמאיות שנים אחדות, ונתמכו ע"י בריטניה וצרפת, עמדה מדינת ישראל, שזה עתה הוקמה, ממש בידיים ריקות, ועם אוכלוסייה של כחצי מיליון תושבים, שכמחציתם ניצולי שואה (גם אמריקה הטילה עלינו אמברגו). השלב הזה היה הקשה והקריטי במלחמה, שנמשך כמעט שנה שלמה, ובראשיתו עמדנו על סף תבוסה. והנה בחסדי ה' ניצחנו!!!

במחיר כבד של אלפי הרוגים ולמעלה מ- 10,000 פצועים קשה הצליחה מדינת ישראל להביס את כל מדינות ערב, להשתלט על שטחים נרחבים מעבר למה שניתן לה בהחלטת האו"ם ולגרש מהארץ חלק גדול מהאוכלוסייה הערבית.

על הנס הזה יום העצמאות אינו מתאים כיום הלל והודיה, כי כאמור, ביום זה רק התחילה המלחמה האמיתית, מלחמה שהסתיימה ב - ט' באדר תש"ט, היום שבו שוחררה אילת ע"י חטיבת הנגב וגולני.

היום הזה הוא יום הניצחון, ואותו ראוי לקבוע כיום הודיה על הנס השני.

ה' באייר ו- ט' באדר משלימים אחד את השני, ויהיו בעז"ה ימי חג לדורות עולם.