ספירה של תקוה
ספירה של תקוה

בפרשת אמור, אותה נקרא בשבת הקרובה, התורה כורכת בין הכניסה לארץ ישראל לספירת העומר. 'כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן'.

במילים אחרות בעצם אומרת לנו התורה שישנו קשר בין היאחזות בקרקע לבין ההכנה למתן תורה. כאשר לאומה אין ארץ היא מנותקת מהרצף ההיסטורי. היא חיה בהווה תלוש של כאן ועכשיו. כאשר לאדם יש ארץ הוא שייך לממשות הארצית, מה שמאפשר רצף היסטורי של עבר ועתיד או במילים אחרות: לספור, לסמן התקדמות בתהליך.

אנו נמצאים בימים שמציינים נקודות שונות בשיבה של עם ישראל לארץ ישראל בדורות האחרונים: יום הזיכרון לחללי צה"ל; יום העצמאות ויום ירושלים. האחיזה שלנו בארץ ישראל מאפשרת לנו לספור לקראת מתן תורה, לספור ספירה של תקווה, לקדם אותנו לקראת הקומה הבאה במדינת ישראל - קומה של תורה וקדושה. 

הרב חגי לונדין - ספירה של תקווה