כצנלסון ואחימאיר בחדר אחד על בימה אחת

מסתבר שהיו צריכים לחלוף 70 שנים וארגון מצליח כמו לימוד FSU כדי להביא את השניים לחדר אחד.

יורם דורי , ט' באייר תשע"ו

יורם דורי
יורם דורי
עצמי

"אילו בחודש מאי 1943, רק לפני 73 שנים, מישהו היה אומר שברל כצנלסון ואב"א אחימאיר יעמדו זה לצד זה על בימה אחת לאור זרקורים כאשר בני משפחותיהם מסובים באולם בערבוביה, במקרה הטוב היו מתייחסים אליו כהוזה, ובמקרה הרע  (אבל הריאלי יותר) היו שולחים אותו לאשפוז פסיכיאטרי כפוי"- אלו היו דברי בסיום טקס פתיחת תערוכות על חייהם של ברל כצנלסון ואב"א אחימאיר שהתקיימו במסגרת פסטיבל לימוד FSU (ברה"מ לשעבר) במינסק בירת בלרוס.

כצנלסון ואחימאיר הם ילידי בוברויסק שבבלרוס והנהגת לימוד החליטה להסתייע בקורות חייהם של שנים מהאידיאולוגים המרכזיים של התנועה הרביזיוניסטית ותנועת העבודה כדי לטעת מעט יהדות בקרב 750 הצעירות והצעירים היהודים  מבלרוס שבאו לסוף שבוע של אין ספור הרצאות ומפגשים שנועדו לקרבם ליהדות ולישראל.

ברל ואחימאיר עמדו, למעשה, משני צדי המתרס הפוליטי. ברל האידאולוג של השמאל ואחימאיר זה של הימין. תהום הייתה פעורה ביניהם אך לשניהם הייתה מטרה משותפת: למצוא את הדרכים לקבוץ העם היהודי במולדתו ההיסטורית ובניית חברת מופת. כל אחד לפי דרכו וכל אחד על פי השקפתו. הוויכוח הכל כך נוקב וכל כך לוהט היה על הדרך . לא על היעד.

מסתבר שהיו צריכים לחלוף 70 שנים וארגון מצליח כמו לימוד FSU כדי להביא את השניים לחדר אחד.

מדרך הטבע ומהביוגרפיה האישית שלי מן הדין שאתרכז בברל.

כמשתתף ותיק באירועי לימוד FSU חזרתי והדגשתי את ייחודיותם של מפגשים אלו שבהם לא רק המאזינים לומדים אלא גם המרצים. העובדה שאני היוצר והאוצר של התערוכה על חיי ברל כצנלסון הביאה אותי להעמיק בצמתי חייו ובמשנתו, ולמדתי לא מעט על ענק אידיאולוגי זה ששימש כאורים והתומים של תנועת העבודה.

ברל ראה חשיבות רבה בשמירה על המסורת היהודית. הוא לא האמין ב"ישראליות", גרידא תוך התנכרות לערכים יהודים בסיסים. אותו ברל היה בעד קיומם של  מטבחים כשרים בלבד במוסדות ההסתדרות וקרא בפומבי (קריאה די נועזת באותם שנים) לקיים ברית מילה בקיבוצים.

בחרתי לציין את דבריו על תשעה באב: "את הזנחת התשעה באב בציבורנו בכלל, אני רואה כאות להפלגה שאין עימה הגה מכוון של אידאה מרכזית. אנו אומרים לחנך את הנוער לחיים חלוציים, לחיי הגשמה...כיצד נגיע לכך?

האמנם יעלה זרע זה על סלע צחיח, על רצפת אספלט?! גם אידאה זקוקה לקרקע תחוח בה תוכל להעמיק שורשים.

דור מחדש ויוצר אינו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות...מחזיר לתחיה מסורת קדומה שיש בה להזין את נפש הדור המחדש".

ועוד אמר ברל- כן אותו סוציאליסט : "כדי לקיים את יסוד השבת בחיי ישראל אינני צריך להסכמים בין מפלגתיים... השבת בשבילי היא מעמודי התרבות העברית וההישג הסוציאלי הראשון של האדם העובד בהסטוריה האנושית, ואני בוש שהיה הכרח לעשות ענין זה, שהוא שלנו, על כל פנים לא פחות מאשר של איזה חוג אחר בישראל... ואני בוש שלא הצלחנו לקיים הסכם זה."

למדתי גם על ברל הסטראפיסט האולטימטיבי של שנות ה-30 וה-40. האיש שהגה את רעיון בנק הפועלים (כן בנק של הפועלים, על ידי הפועלים למען הפועלים) וזכה לקבל מניית יסוד בו (במונחי היום, מנייה שאינה נושאת רווחים). כך הגה ברל (יזמות היו קוראים לכך היום) את הקמת המשביר לצרכן, את ניר שתופי, את סולל בונה, את קופת חולים ואת העיתון "דבר" . כדי שהצעירים של היום יבינו באיזה איש מדובר רק אבהיר כי שום אקזיט לא עשה ברל מיזמויותיו אלו ולא קיבל שום אופציות . הוא עשה מה שעשה נטו למען המעמד העמל במדינת ישראל ולסייע בכך להשגת עצמאות.

בימים בהם המחנה היריב למחנה הימין עבר ועובר פילוגים אין ספור (ברובם בגלל אגו) ברל היה בין הדוחפים לאיחוד מפלגות הפועלים ולהקמת אחדות העבודה ההיסטורית.

אותו ברל שהגדיר יפה מנהיגות מהי: "התבונה לראות, האומץ לרצות, הכוח לבצע" שהלוואי והייתה מורה נבוכים לאלו המכנים עצמם מנהיגים היום.