מה ההבדל בין "שלומיאל" ו"שלימזל"?

השלומיאל הוא המלצר שצלחת המרק הרותח נפלה מידו, והשלימזל הוא זה שהמרק נשפך עליו.

אם פריין סילאק, מורה למוזיקה בן 84 מקרואטיה ירצה פעם לכתוב את סיפור חייו תחת ז'אנר ספרי ה'מדע בדיוני', קרוב לוודאי שהוא יפסל תחת הסעיף של 'חוסר אמינות'.

עד כמה מופרעים והזויים החיים של פריין?

בוא נגיד שגם הביוגרפיה של סופרמן וספיידרמן ביחד, נראית הרבה יותר אותנטית לעומת סיפור חייו המופרע ויוצא הדופן הזה.

אז קחו כוס מים. הצטיידו בכיסא. ותקשיבו לסיבה הסופית מדוע אין תסריט יותר טוב מהחיים עצמם:

ב-1962 החל פריין סילאק בפסטיבל הטנגו האישי שלו עם מלאך המוות, כאשר רכבת שבה נסע נפלה לנהר. כל הנוסעים נהרגו או טבעו, אבל פריין ניצל ושחה לחוף עם יד שבורה. 

שנה לאחר מכן, מטוס נוסעים שבו נסע פריין התרסק. אולם באמצע ההתרסקות נתלשה דלת המטוס ופריין נשאב החוצה והצליח ליפול על ערימת שחת. כל 19 נוסעי המטוס נהרגו.

ב1966, פריין נוסע על אוטובוס שגלגליו ננעלים על הקרח וגורמים להידרדרות האוטובוס. 4 נוסעים נהרגו. ופריין? הוא רק שוחה לעבר החוף.

פעמיים בשנות ה-70 אירע פיצוץ ברכב שבו נסע פריין, אבל פריין הצליח לחמוק.

ב1995 שרד פריין פגיעת אוטובוס. 

ב1996 נסע פריין במכוניתו על כביש שממוקם על צוק בגובה 90 מטר. נהג משאית בלתי אחראי הפתיע אותו וגרם למכונית להחליק מהצוק. פריין קפץ מהחלון בזמן שמכוניתו נפלה מהצוק והצליח להיתלות על עץ.

נשמע לכם די והותר? חכו לשנת 2003:

פריין מחליט לראשונה מזה 40 שנה למלאות לוטו. 

הוא זכה בפרס הראשון: מיליון דולר שאותו חלק עם משפחתו וחבריו.

סיפור חייו יוצא הדופן של פראן, הונצח בסרטון הבא על ידי האנימטור דיוויד רנסום:

מעבר לאופטימיות חסרת התקנה (או הטיפשות) המתגלה ממעשיו של פראן הזקן שהמשיך בעקשנות מעוררת הערצה לנהל את חייו כרגיל (למרות שבשלב מסוים ויתר על שירותי התחבורה הציבורית) נראה שסיפור חייו משמש כפרסומת החזקה ביותר להפתעות שהחיים מזמנים לנו:

אנחנו יכולים להיות תקועים ברווקות, או בחיפוש עבודה או דירה או כל דבר אחר בחיים עד שאנו עלולים להאמין שהחיים רצופים במזל נאחס שהולך ללוות אותנו עד יומנו האחרון.

אולם מצד שני, חשוב שנזכור שתמיד תהיה שמורה לנו ההזדמנות להאמין בלב שלם שבסוף בסוף, יהיה בסדר. כי מוכרח להיות.

לפעמים האמונה הזו, תהיה שווה לנו מיליון דולר.

לפעמים אפילו יותר.