'הלכה ציונית' – היש דבר כזה?

ביום חג מתן תורתנו אני כופר במושג 'הלכה ציונית'. מושג זה מלבה צפיית שוא של מי שהשקפת עולמו 'ציונית' חייב להיות מקל יותר, ליברלי יותר.

הרב ישראל רוזן , ד' בסיון תשע"ו

הרב ישראל רוזן
הרב ישראל רוזן
שלומי שלמוני

'תחומין' לא רק להלכות מדינה

ידידיה שטרן (=י"ש), בוגר ישיבת 'כרם ביבנה', פרופ' למשפטים וסגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, איתגר את תופשי התורה במחנה הציוני-תורני בסידרה בת שלשה מאמרים (מוספי 'שבת' אמור-בהר-בחוקותי ב'מקור ראשון') על ה'הלכה הציונית'.

בצד הכרה ב'יש' המשמעותי של הפריית ה'הלכה הציונית' בדורותינו עיקר דבריו מוקדשים היא לבקורת על ה'אין'; על החמצת פוסקי דורנו שלא נתנו מענה הולם לאתגר זה, כלשונו. מסה שלמה הוקדשה לניתוח קשת הנושאים שנדונו בכרכי 'תחומין' (אשר זכיתי להיות מראשי מפעל זה; השבוע הופיע הכרך ה...ל"ו) מבחינת רלבנטיות לתקומת המדינה, לריבונות הישראלית ולטווית 'הלכה ציונית' שאמורה ללוות את רשויות המדינה ושלוחותיה.

במתנו זו איננה היריעה לדון בפרטי הערותיו. אפטיר רק במשפט כפול; יש הרבה אמת עובדתית בדבריו, ומנגד יש הרבה מאד מה להשיב, בכללא ובפרטא. לשבחו התורני של י"ש ייאמר כי בניגוד לפרופ' ישעיהו לייבוביץ, אשר איתגר את תופשי התורה באותה פלטפורמה בשנות הקמת המדינה, י"ש מאמין ביכולת ת"ח ל'ייצר הלכה ציונית'. פרופ' לייבוביץ, כדעתן אולטימטיבי, חרץ שהלכה איננה מכירה במדינה יהודית! נקודה! ועל הדרך, עלינו לשבח איתגור כזה יוצא מפורש מפי סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, מוסד המזוהה במחוזותינו עם צידו השני של המטבע 'מדינה יהודית ודמוקרטית'.

וכאן הערה מרכזית כבעל נסיון (40 שנות מכון 'צומת'); אי אפשר 'לייצר הלכה' ערטילאית ללא שדה ניסוי ושאלות מן השטח. פסקי הרבנים ישראלי וגורן, למשל, נבעו מנוכחות שומרי מצוות בכוחות הבטחון ובהתיישבות, ובקשו מענה הלכתי. הפוריות הרבתי בתחום רפואה והלכה הינו הד חוזר לציבור רב המעוניין בהתייחסות אקטואלית. לצערי, חלומותיהם של רבני תקופת קום המדינה שתקום מדינת הלכה נגוזו; הרב ולדינברג כתב 'הלכות מדינה' ו'שביתת הים' כאמירות כוללניות ללא שדה ניסוי.

כך ערג הרב הרצוג בתחום המשפט העברי, אך ללא קרקע מעבדתית. במכון 'צומת' נסינו פעמים רבות 'לייצר' הנחיות שבת לתחומים שבהם הכיפות (המתענינות) מועטות ונותרנו באויר; למשל, הפעלת צי סוחר, קידוחי נפט, תקשורת, כבאות, אספקת מים (בירושלים! ראו מאמרי בתחומין כ"ט) ועוד.  מאמרים ב'תחומין' על עבודת המשטרה בשבת היו 'מרחפים' עד ייסודה של מכינת 'מאמינים במשטרה' המחוללת יצירתיות הלכתית פרקטית בניצוחו של הרב רמי ברכיהו. הוי אומר: החסר הרלבנטי קשור ב'ביקוש' המופחת!    

פסיקת הכלל מול הלכת הפרט

ביום חג מתן תורתנו אני כופר במושג 'הלכה ציונית' השגור בפי י"ש. מושג זה מלבה צפיית שוא של מי שהשקפת עולמו 'ציונית' חייב להיות מקל יותר, ליברלי יותר. הראי"ה קוק, ויבל"ח הרב אבינר, הינם מחמירים גדולים, ואין מפקפק בציוניותם! השקפת עולם ציונית, אמונה גאולתית וחגיגת עצמאות, אינם רלבנטיים לפסיקת הלכה. נקודת האבחנה היא האם התייחסות הפוסק היא ל'שאלת פרט וקהילה' או כלל-ישראלית. וכן, האם הוא מביא בחשבון את המצב החברתי המצוי, או חי רק בעולם הרצוי.

ניטול לדוגמא נושאים שנדונו בכרך החדש של 'תחומין'; "אשה שזינתה תחת השפעה מיסטית" היא נשוא מאמריהם של אב"די דיינים הרבנים שלמה דיכובסקי ואליהו אברגיל, ובצידם חוות-דעת פסיכולוגיות (פרופ' מני קוסלובסקי וד"ר ברוך כהנא). הנושא איננו 'ציוני' ולא 'ממלכתי', אבל המעיין יבחין כי לנגד עיניהם תופעה חברתית ולא מקרה פרטי. ראית האקטואליה הרחבה מזכה מקום כבוד בתחום 'חברה ומדינה'.

או כלך לך למדור הרפואה, שאיננו 'ציוני' להגדרת י"ש: 'הפסקת טיפול בגוסס לשם טיפול בחולה אחר' (הרז"נ גולדברג), 'שכר רופאים' (שלמה לוי) או 'קבורה במבנים' (הרב ד"ר משה בארי) יכלו להיכתב בארצות נכר ובטלה 'ציוניותם' אליבא די"ש. אבל כל צורבא מבין שהם נטועים על קרקע המציאות הישראלית. תפארתם בכך שהדיון מונחה משיקולי הכלל ולא הפרט. כיו"ב פסק דינו ה'דרמטי' של האב"ד אוריאל לביא, שהתיר עגונת 'צמח' בגט-זיכוי (מתפרסם לראשונה. תקציר שכתב הדיין בעצמו). פסקו הפך לאבן נגף ממוקדת לסיכול קידומו האישי. הפסק יכול היה להיכתב בארגנטינה או באוקראינה, ואעפי"כ, הרוח המפעמת בו היא עכשווית מאד, בהקשר לרוח המנשבת נגד בתיה"ד בישראל.

הוי אומר: ספינת ההלכה האקטואלית נעה ותנוע, ככל שיהיה 'ביקוש' לתורה-סחורה זו. רבו ספסלי בתי המדרש הכלל-ישראליים ותורת א"י חיה וקיימת "כפטיש יפוצץ סלע" (ירמיה כג) "וכלהבה תלהט הרים" (תהלים פג).