לקרוא ולא להאמין

בנימין נתניהו, נתן אשל, ועקיפת השמאל - משמאל

מנחם רהט , ו' בסיון תשע"ו

דעות לבן ריק
לבן ריק
צילום: עצמי

1. סיפור אמיתי: בימי ממשלת נתניהו הראשונה, 1996-1999, הופתעו הכתבים המדיניים והפוליטיים לגלות כי עומד לרשותם מקור מקורב מאוד לראש הממשלה נתניהו, שהתנדב לתדרך אותם בכל הזדמנות. היה זה נתן אשל, מנהל עיתון המפד"ל 'הצופה' ז"ל, שהיה בעידן ההוא לדובר הלא רשמי של נתניהו.

 לעיתונאים שתהו לפשר הקירבה שבין המפד"ל'ניק הזוטר ליו"ר הליכוד, סיפר אשל בגאווה: "שירתנו יחד ב'יחידה' [שם קוד לסיירת מטכ"ל]; אנחנו חברים בלב ונפש". הסידור הזה של אספקה שוטפת של חומר איכותי, עבד היטב, לשביעות רצונם של כל המעורבים. העיתונאים, מיותר לומר, קנו בשקיקה את הסחורה המרתקת שמכר להם, כנראה בסמכות וברשות, ישירות מפי הסוס.

יום אחד כשל השליח בלשונו, ואילץ את הבוס לצאת בהכחשה. או-אז שאלתי את נתניהו, מה מעמדו של אשל, המתדרך בשמו. "אשל?!", גירד נתניהו בפדחתו. "כן, אני נזכר שבמטבח של היחידה היה אחד כזה, רס"ר מטבח או משגיח כשרות. לא זוכר בדיוק".

זו דרכו של נתניהו. אשל היה בעיניו שניים במחיר אחד. פעם מכ"ש, פעם צל"ש. המטרה מקדשת את האמצעים.

2. הסיפור הזה חוזר על עצמו בדיוק נמרץ גם הפעם. אשל נשלח לפרסם דווקא בעיתון השמאל הרדיקלי הארץ, ביום ו' האחרון, כתב פלסתר שהעביר מסרים חד משמעיים: "הבית היהודי נישא על כתפי הימין הקיצוני", התלונן; והפציר במחנ"צ לקבל את כל ה"צידה לדרך" שהכין למענו ראש הממשלה על מנת שיצטרף לקואליציה: "מחנה השלום נלחם במי שמנסים להגשים את חלום השלום... השמאל הוא זה שעוצר את מי שיכול לקדם מהלכים מדיניים ומוכן להרחיק לכת כדי להגשים את חלומו של השמאל".

הבנתם את זה? נתגלה האקדח המעשן: נתניהו מוכן אשכרה לבצע את מדיניות השמאל. לא ברור? אז הנה פואנטת הסיום המוחצת: "אם מחנה השמאל לא יכיר בגודל השעה ולא יצטרף לקואליציה, ההיסטוריה לא תשכח ולא תסלח". לקרוא ולא להאמין.

3. אני מוכן להתערב, שלא אשל הוא שכתב את איגרת הרועים הזו. או שיצא ממיקלדתו של נתניהו, או שמידי אחד היותר מקורבים למלכות. אשל רק נדרש לתרום את שמו. שהרי אשל עצמו איננו, עם כך הכבוד, ספרא רבה. מעולם לא ניצל בעשרים שנות פעילותו בברנז'ה הכותבת - 16 שנה בתפקיד מנכ"ל 'הצופה' ועוד מספר שנים סמנכ"ל 'ישראל היום' - את זכותו המובנית, לשרבב הגיגיו מעת לעת בבמות אלה.   

אבל כאשר החלה להישמע ביקורת ציבורית כנגד השיטה הזו, של דיבור עם הציבור דרך הפילטר ששמו אשל, יצאו המקורבים בליכוד להגנת נתניהו: "אשל מדבר רק בשם עצמו". ממש כמו בימים ההם: תזכירו לי, מי הוא בכלל האשל הזה...  

בכל מקרה, כתב הפלסתר שעליו חתום אשל, מעלה שלנתניהו תכנית סדורה: גירוש הבית היהודי מהקואליציה, על מנת לפנות את מקומו למחנ"צ, ואז להוביל פיצוץ אטומי: מהלך מדיני מרחיק לכת.

4. אבל מי צריך, בעצם, את שירותיו של אשל, כשנתניהו עצמו, בקולו הוא, הצהיר בשבוע שעבר אל מול המיקרופונים, כי מקובלת עליו היוזמה הסעודית (אם כי "בהסתייגויות מסויימות"). לא להאמין: מה שלא היה מקובל אפילו על ראשי ממשלה משמאל, אולמרט וברק, שראו ביוזמה הסעודית תכנית שטנית לצמק את ישראל עד כליה, ע"י הסגתה לקווי 67' ו"פתרון צודק לבעיית הפליטים", מקובל על נתניהו. לשמוע ולא להאמין.

ואל תגידו, שמדובר בפליטת פה. שופר מובהק נוסף של נתניהו, סוג של תורה שבכתב, הלוא הוא 'ישראל היום', מאשש תיזה זו: "הכוונה: מו"מ אזורי וצירוף המחנה הציוני", נכתב באותיות קידוש לבנה בשער העיתון. מה יכול להיות ברור מזה?

5. וכך עוקף לנגד עינינו, האיש שנבחר לראשות הממשלה בקולות הימין, את השמאל - משמאל. כפי שעקפו קודמיו מן הליכוד, בגין ושרון. משהו רע קורה להם באוויר הפסגות, שם בצמרת. אצל נתניהו זה החל ב'שתי מדינות לשני עמים', שהוא המתכון המירעי להקמת מדינת אוייב פלשתינית מול כפר סבא, ונמשך באימוץ היוזמה הסעודית.

6. נתניהו ולהקת מעודדיו, מנתן אשל עד ישראל היום, יטענו כמובן שהנסיבות הגיאופוליטיות מחייבות: העולם השתנה, לחצים בינלאומיים, איומי חרם, שחיקה במעמדנו, אובמה ופאביוס, ומה לא. אבל כל ההסברים הללו הרי היו קיימים גם לפני שנה, כשנתניהו הונה את בוחריו באמירות של דבש ונופת צופים: "כל מי שהולך להקים מדינה פלשתינית ולפנות שטח, נותן שטח התקפה לאיסלם הקיצוני נגד מדינת ישראל", אמר ערב הבחירות ל'מקור ראשון'. ועוד אמר: "לא תוקם ממשלת אחדות עם ציפי ובוז'י: תהום עמוקה פעורה בינינו"; "מפלגת העבודה כבר אינה מה שהיתה: יסודות אנטי ציוניים השתלטו עליה"; ועוד.

מסתבר שכל זה היה בגדר 'אמת לשעתה' – עד לבחירות. מסע הונאה. אחרי שנטל במירמה את קולות הימין, הוא מציע 'צידה לדרך' לפעילי השמאל הקיצוני שבמחנ"צ. ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד. דבר אחד בעברית, וההיפך המוחלט באנגלית. כפי שטען השר בנט, שייאלץ עוד ימים אחדים לפשוט את גלימת השר ולהעבירו ל"יסודות האנטי ציוניים", כך נתניהו, שבמחנ"צ.

7. ואל תגידו שכל הסיפור הזה הוא רק טקטיקה, בבחינת עד שהפריץ או הכלב ימותו. מי שגדל בביתו של פרופ' בנציון נתניהו, אמור להפנים דברים שאמר ז'בוטינסקי לפני 80 שנה בדיוק בקשר לטקטיקות המעוותות הללו: "אל תגידו: 'מה בכך, אם בע"פ או בחתימה, נוותר... כי הלא רק מילה ריקה הוויתור הזה'. אל תזלזלו בכוח הוויתור! כי מה שנותן לנו את זכותנו המדינית... בנוסף לזכויותינו הדתיות וההיסטוריות במרוצת הדורות, הוא שבמשך אלפיים שנה לא ויתרנו. וזה הכריע".

ז'בוטינסקי מן הסתם מתהפך בקברו, מול התנהלותו של ראש המחנה הלאומי במדינת ישראל.