רגלי מוליכות אותי למקום שאני אוהב
רגלי מוליכות אותי למקום שאני אוהב

פרשת שלח לך עוסקת במרגלים שהולכים לרגל את ארץ ישראל. הפסוק מתאר: 'שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען'. המינוח 'לתור' משמעתו לא רק ראייה חיצונית אלא חיפוש אחר משיכה פנימית. אנו רואים זאת בתורה גם בהקשר השלילי 'לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם'. כלומר יש חשש שאדם יתור אחר לבבו לדברים חומריים ולכן תוקנה מצוות הציצית.

משה רבנו מצווה על המרגלים לתור אחר ארץ כנען, כלומר לחפש מה מושך אותם לארץ ישראל. עשרה מרגלים מחפשים נוחות ותועלתנות חומרית - ולכן שנתקלים 'בערים בצורות' ו'נפילים בני ענק' הם מתייאשים. יהושע בן נון וכלב בן יפונה לעומת זאת מחפשים חיבור 'לארץ אשר עיני ה' אלוהיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה'.

וממילא גם מוצאים זאת. החיבור לארץ ישראל מתחילים מהקשר הפנימי אל הקדושה שבה, כדברי התלמוד במסכת סוכה:  'מקום שאני אוהב רגלי מוליכות אותי לשם', ואז, באופן טבעי, מגיעה גם המסקנה כי 'יכול נוכל לה'. 

הרב חגי לונדין - פרשת שלח