אמר אמר

נפתלי ורצברגר , כ"ב בסיון תשע"ו

עו "ד נפתלי ורצברגר
עו "ד נפתלי ורצברגר
חזקי עזרא

מסתבר שיש גם מתנחלים שפויים אפילו ביצהר, חתמה מגישת החדשות בערוץ 10 כתבה שעסקה במתינות שהפתיעה את מרת קוטלר בנגל.

ההתנצלות של הגברת לא איחרה לבוא לאחר שגם היא הבינה כי בדבריה מתגלה לעין כל האיבה והבוז שהיא רוחשת לכלל המתנחלים שהם מטורפים בלתי שפויים, ואולי יש משהו בדבריה אם הציבור הזה ממשיך לסבול את עלבונו בשקט משל היה שק האגרוף של האליטה בעיני עצמה.

אמירתה של הגברת קוטלר, שאולי הייתה פליטת פה מתחכמת ומתחנפת הצטרפה לה לשורת אמירות מובנות כמו נאומו הבנוי לתלפיות של אהוד ברק בכנס הרצליה, שהפציר בעם לצאת במחאה עממית נגד הממשלה החטופה ומיד מתעוררת האסוציאציה של ברק בסרבל לבן משחרר את נוסעי מטוס סבנה החטוף בידי טרוריסטים.

מי חטף את הממשלה? ישאל השואל התמים, וריחות הפוטש נודפים מהתבשיל, תוך רוח גבית של אישי רוח ואקדמיה כמו פרופ' שלמה אבינרי, שהמדובר בהתבטאות לגיטימית של מר ביטחון החרד ממרומי מגדלי אקירוב לדמותה של מדינת ישראל.

רמי סדן יועץ תקשורת שהצליח להסתנן לדירקטוריון חברת החדשות של ערוץ 10 ולהתמנות לראש הועד המנהל, אמר לכאורה דברים בגנות ש"ס והעומד בראשה, ככל הנראה על מנת להתחנף ולצבור נקודות בטריטוריה הזרה שבה מתנחל מזוקן וחובש כיפה נחשב כנחות ומנסה לרכוש את מעמדו בח'נדלך ודחקות על חשבון השונה, האחר. הפעם דרעי וש"ס לא הפגינו סובלנות וסימפטיה כלפי היועץ המגמגם והמתפתל וירו בכל הכלים המשפטיים והפוליטיים שבארסנל, ואם אפשר להעריך מר סדן כך או אחרת יאלץ למצוא עיסוק אחר להפגנת כישוריו.

יוסי כהן, עורך דינה של משפחת נתניהו, הגן על שרה נתניהו, אשת רוה"מ בתביעות של עובדים נגד המדינה על העסקה פוגענית במעונו של ראש הממשלה, הגנה שעו"ד כהן התקשה לספק, כאשר הגברת נתניהו לא נתבעה ישירות אלא הייתה עדה בלבד, ומה לעשות, השופטת פרוז'ינין התרשמה שהגברת נתניהו נהגה בעובדיה בדרך בלתי ראויה ובאופן תקדימי למדי חייבה את המדינה בפיצוי, אגב מתן גושפנקא לתיאורים הצהובים והמשפילים של אשת רוה"מ. בעולם של היום, מסתבר, כבר לא הולכים אנשי שב"כ בעקבות אשת רוה"מ ומשלמים מכיסם את סחיבותיה הקלפטומניות של הגברת ובלבד שלא תיחשף הבושה.

מה נאמר, עו"ד כהן המתוסכל ביקר בתקשורת את השופטת פרוז'ינין והחלטותיה ובתגובה זכה במקביל להתנצלותו על הדברים, לתלונה של מנהל בתי המשפט ולהעמדה לדין משמעתי על ביקורת אישית ובוטה כלפי שופטת ביה"ד לעבודה.

ואחרון אחרון ולא כל כך חביב לעת עתה, אורי משגב עיתונאי בעיתון הארץ, אגב השתלחות בשופטים חובשי הכיפה רובינשטיין וסולברג על שדחו את עתירת התנועה הרפורמית להסרת מונופול הרבנות הראשית על מתן תעודות כשרות, כיפות שלדעת הכותב והבימה שהעמיד לו העיתון לאנשים חושבים מונעת פסיקה ראויה והוגנת, חובט בשופט סולברג המתגורר, אבוי, בגוש עציון ומכנה אותו עבריין בינלאומי.

מלבד קריאות מחאה חלושות לא נרשמו תגובות ראשי מערכת המשפט והעיתונות על חציית הקו האדום של ביקורת מנומסת והוגנת והשופט סולברג יאלץ להמשיך ולשפוט מצולק או שמא ימיר את מגוריו וכיפתו כדי לרצות את מבקריו שבחרו באישית לוחצת.

מקבץ האמירות דלעייל, שכולן אמירות אומללות, אישיות, בוטות ומקוממות זוכות להתייחסות שונה לעיתים סלחנית לעיתים דוקרנית ובלתי מתפשרת.

הכל תלוי בזהות האומר ובמי שהוא נשוא הביקורת. שנים רבות סברנו כ האמירה הכלבים נובחים והשיירה עוברת מבטאת את הדרך של התעלמות מדברי ביקורת ונאצה ועדיפות המשך עשייה אלא שהקרב על דעת הקהל מגלה יותר ויותר כי נביחות הכלבים יוצרות מומנטום משלהן והשיירה נתקעת ומקרטעת.

תאמרו, שמא חלילה אתה תומך בסתימת פיות, שמא כבודו של השופט סולברג מחייב את סתימת פיו של אורי משגב, אשיב ואומר כי לחופש הביטוי ולו ביטוי פוגעני, עדיפות בעיני על כבודם של רוזנים ושופטים. אלא שבדוגמאות שהבאנו לעייל נעשה המבחן באורח מניפולטיבי כאשר הקו המבדיל בין חופש וחירות הביטוי המותרים להסתה אסורה יותר, משהו עניני מנוצל באורח ציני על ידי מעצבי דעת קהל.

אני מקווה שהקורא המשכיל יבחין בנימה הסלחנית העולה מבין השורות כלפי פליטות פה וקולמוס גם שהן מקוממות ומרגיזות, במיוחד כאשר הן מרגיזות את זולתי.

אושרת קוטלר, רמי סדן, אהוד ברק, יוסי כהן ואורי משגב, רשימה שחורה בלתי ממצה של מי שאמרו ונותרו בחיים והותירו בהבל פיהם עננה שחורה מזהמת ומעיקה על הלב.