דאע"ש רחוק מלהפסיד
דאע"ש רחוק מלהפסיד

נדרשו שעות ארוכות כדי לעמוד על ממדי הפיגוע שביצעו אנשי דאע"ש בנמל התעופה אטאטורק שבאיסטנבול. כמו בבריסל וכמו בפריז, הבלגן חגג.

המספרים שזרמו היו מקוטעים. התמונות היו עוד מקוטעות מן המספרים. הרשויות הטורקיות הקשו, כמנהגן, על העברת החומרים המצולמים, אבל האמת היא, שבלגן ואימה פשוט לא מצטלמים טוב - לא היו תמונות כי לא היה מה לראות.

דאע"ש לא מחפש תמונות ניצחון. לא היה מה לראות גם מן המטוס הרוסי שהפילו אנשי דאע"ש, או מן המטוס של חברת Egypt Air שעוד לא ברור לגמרי מה גרם לנפילתו. אנשי אלקאעדה, למשל, תכננו את פיגוע הענק שלהם בניו יורק ובוושינגטון, מתוך מחשבה ברורה על התמונות שתשודרנה בעקבות התרסקות המטוסים. אלקאעדה בקשה להחליף מותג אחד (מגדלי התאומים, הבית הלבן) במותג אחר (דם ואש ותמרות עשן). כל אזרח מערבי, אמור היה לזהות בין אלקאעדה לבין ההרס חסר התקדים הזה. אבל דאע"ש הוא לא אלקעדה, ודאע"ש לא מחפש תמונות ניצחון.

דאע"ש מחפש ניצחון כיוון שהניצחון שלו, להבנתו, כבר מובטח. הוא יגיע בקץ הימים, בקרב האחרון שבו יילחמו כוחות הטוב וכוחות הרוע. אבל מה עושים עד שהקרב הזה יגיע? זו לא שאלה פשוטה. רק אלוהים יחליט על מועד הקרב, כמו גם על המועד של יום הדין. האירועים הללו קרובים, על פי התפישה הדאע"שית, אך לאדם מן השורה אין שום דרך לדעת מתי יתרחשו, והוא גם אינו יכול להחיש אותם.

בזמן הזה, הזמן שיידרש כדי להביא את העולם אל סופו, משימת העל של דאע"ש היא לערער את הסדר העולמי הקיים ולעשות זאת מתוכו של אותו סדר. דאע"ש לא מחפשת קריסה מוחלטת של המערב ושל ההנהגות הערביות החילוניות, כפי שדמיינו זאת אנשי אלקאעדה. במקום זאת, אנשי דאע"ש פועלים במגוון חזיתות על מנת להציג את תפישות הפוליטיקה והביטחון הקיימות כחלולות, כקליפות נטולות בשר. מטוסים נופלים מהשמיים; שוטרים קהילתיים נרצחים בביתם הפרטי; צעירים אינם מתים בקרב אלא בהופעת רוק - המדינה האסלאמית מקעקעת בעצם קיומה את הגבולות המקובלים בין מדינות. השיטה הדא"עשית היא לא אמורה להשתלט על העולם, אלא להציב מולו מראה גדולה מספיק, כדי להראות לו עד כמה המוסכמות המערביות והבינלאומיות ריקות מתוכן.

בפרק כ"ו בספר "ויקרא" מתאר אלוהים את השכר והעונש שיקבלו בני ישראל אם יצייתו לתורתו ואם יסטו ממנה. העונשים מתחילים במחלות ומלחמות ומוות וגלות. אלו שישרדו את העונשים הללו, ויעמדו במרים יזכו לעונש החמור ביותר, זה שרק אחריו יימלך אלוהים ויחזיר אליו את בני ישראל:

לו וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם--וְהֵבֵאתִי מֹרֶךְ בִּלְבָבָם, בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיהֶם; וְרָדַף אֹתָם, קוֹל עָלֶה נִדָּף, וְנָסוּ מְנֻסַת-חֶרֶב וְנָפְלוּ, וְאֵין רֹדֵף. לז וְכָשְׁלוּ אִישׁ-בְּאָחִיו כְּמִפְּנֵי-חֶרֶב, וְרֹדֵף אָיִן; וְלֹא-תִהְיֶה לָכֶם תְּקוּמָה, לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם. (ויקרא כ"ו, ל"ו-ל"ז)

זו תכליתו של דאע״ש, שאנשיו רואים את עצמם כשליחיו של אלוהים לעולם חוטא. דאע"ש, שמפיל מטוסים מהשמיים וחי ברשתות אפלות וירטואליות, הופך את המציאות שלנו לפרודיה קטלנית על עצמה. כיוון שכך, תבוסות בעיראק ובסוריה לא משנות כמעט כלום. דאע״ש הגיע כדי להתנחל בלבבות, כדי שניפול במנוסה מקולו של עלה נדף. הוא לא מתכוון להפסיק.