יזמות ברשת תביא לשינוי התדמית של הפריפריה

לא בטוח שמציאת חלופה לביטוי 'פריפריה' יביא לצמצום הפער מהמרכז. יוזמות פרטיות במדיה, באינטרנט וברשתות החברתיות דווקא כן.

יצחק משיח , ל' בסיון תשע"ו

יצחק משיח
יצחק משיח
עצמי

דווקא על רקע קיום צעדת השוויון, ואולי אף בעקבותיה, האקדמיה ללשון עברית ביקשה בימים האחרונים את עזרת הציבור, במציאת חלופה לביטוי 'פריפריה'.

לדידם מושג ארכאי זה אינו רלוונטי לזמננו אנו. "המונח משמש בהקשר הגיאוגרפי ובהקשר הכלכלי-חברתי והוא מכוון לחבלי ארץ, ליישובים ולאוכלוסייה שאינם במרכז או הרחוקים מהמרכז", הדגישו בנימוקיהם.

לעניין הפריפריה, אין ספק כי הטרמינולוגיה משפיעה על תפיסות הכלל. יתרה מכך, לדרך בה הפריפריה קרויה ומוצגת, יש קשר ישיר ליחס של זרים כלפיה וכלפי היושבים בה. לא די בכך, לנרטיב הידוע והמוכר כיום, יש בסיס רחב להיבטים כלכליים.

תיירות פנים של מקומות המרוחקים מהמרכז, למשל, נפגעת בשל אי פופולאריות תדמיתית, עסקים מקומיים בהרבה מקרים נפגעים בשל תדמית קלוקלת, גם החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי מושפעים בצורה כזו או אחרת.

אלה ואחרים הינן סוגיות ידועות שמועלות באופן די תדיר. הגם שהשיח הפוליטי-תקשורתי סביב הפריפריה מתקיים בעצימות גבוהה לאורך כל השנה. בכנסת הנוכחית אף הוקמה שדולה לצדק חלוקתי שנועדה לפעול לחלוקה צודקת של קרקעות, הכנסות מארנונה ותקציבי תרבות ובכלל לקדם הצעות שמטיבות עם אוכלוסיות בפריפריה. בשבועות האחרונים, אף הועלו מספר הצעות חוק הנוגעות בדבר.

בד בבד, נדמה כי חלק לא קטן מהכוחות הפועלים סביב הפריפריה, מונע לעיתים מאינטרסים זרים. הטיפול בעניינם נעשה, אם תרצו, כחלק ממשחק יחסי הציבור והתדמית התקשורתית של המעורבים בו. בלא מעט מהמקרים, אלה המושיטים יד רוצים להצטייר כמושיעים הגדולים.

כמובן, אין הכוונה להכליל את כלל הנוגעים בדבר, יש גורמים אותנטיים אשר גדלו, חיו ופועלים מתוך סולידריות לאזורים רחוקים מהמרכז. להם לא באופן מפתיע, הבנה טובה של צרכי הפריפריה, או השול והשולה כפי שניסו לכנות אותה השבוע באקדמיה ללשון העברית.  

מטבע הדברים - צביון החיים באזורים הרחוקים מהמרכז שונה בתכלית. ההבדלים, כך מוכיחה המציאות, קיימים בין אם נרצה בכך ובין אם לא. דבר נוסף שצריכים לתת עליו את הדעת ולזכור בכל עת שקיימים פערים בין המרכז לפריפריה במגוון תחומים ושצריכים לצמצמם. יחד עם זאת, ברור כי החלפת ביטוי כזה או אחר על ידי האקדמיה אינם בהכרח אומרים שיחס החברה לאוכלוסיות הללו ישתנה.

גם, בכלל לא בטוח שהביטוי החדש יאומץ על ידי הכלל. יתרה מכך – לא מן הנמנע כי תפיסותיהם הסטיגמטיות של הציבור, אפוא יישארו בעינם לפחות בתקופה הקרובה. אחת הסיבות נעוצה באופן הייצוג התקשורתי בכלי התקשורת המסורתיים. חוקרים לא מעטים, ביניהם גם כאלה מהרווארד, חקרו את הפערים בין המרכז לפריפריה וגילו כי הדפוס לעניין הפריפריה די קבוע.

לטענתם ייצוגם מאופיין לרוב על ידי הבלטת נושאים שליליים. הסטריאוטיפים המוכרים לכל ושהוזכרו קודם לכן, הם תולדה של פמפום חוזר של ביטויים, נושאים, תמונות, ואלמנטים עם גוון שלילי, גם כאשר מדובר בנושאי סיקור חיוביים.

יחד אם זאת חשוב לומר כי בעבר, כוחות השוק אינן אפשרו שינוי תדמית של האזורים הללו. היום לעומת זאת, ולמרבה השמחה, לצרכני התקשורת בכלל ובפריפריה בפרט יש את היכולת להשפיע על הדרך בה הציבור הכללי תופס אותם.

אמנם השקעות המדינה באזורים אלה אינם ניתנים לערעור, שכן מנותבים משאבים מיוחדים לצמצום הפערים הקיימים. אף על פי כן, חשוב לזכור שהאחריות מוטלת גם על הפרט. דוגמאות כאלה ליוזמות יש למכביר, כמי שגדל בשדרות, לאחרונה הייתי מעורב בהשקת פרויקט חברתי-התנדבותי חדש 'ייצוגים בתקשורת' מבוסס תוכן גולשים- שמטרתו לעורר שיח ביקורתי על הייצוגים השונים בתקשורת הישראלית, בין היתר גם של הפריפריה, ולנסות לשפר אותו.

אבל זו רק כאמור דוגמא אחת קטנה, יש עוד רבים נוספים. מן הראוי שראשי הרשויות יחד עם ארגונים מהמגזר השני והשלישי, יעודדו יזמות של צעירים לקידום טרמינולוגיה שמייצגת אותם בכבוד, ברשתות החברתיות, במדיה והן בשטח הלכה למעשה.

לשיטתי, החוכמה היא - לקחת את הידע, ההון האנושי ותפיסות החיים של באי חבלי ארץ אלה ולנתבם לטובת התמודדות עם הנרטיב השלילי. שכן אם יש דבר אחד בטוח, בתור הזהב של צוקרברג, אם תבוא הישועה, היא לא תבוא (רק) מהאקדמיה ללשון עברית. אלא (גם) מיושבי חבלי ארץ יפיפיים אלה.