מה קרה לארון ברית ה'?

ירמיה מנבא כי "לא יאמרו עוד ארון ברית ה'" כחלק מנבואת הנחמה לפיה ירושלים תקרא בעתיד כסא ה'. כיצד הדברים מסתדרים יחדיו והלוא לכאורה נשמע הדבר כגנות של עם ישראל שכביכול לא מקיימים את דברי הברית?

הרב משה כהן , ל' בסיון תשע"ו

הרב משה כהן
הרב משה כהן
צילום: עצמי

ירמיהו פרק ד'

פרק ג' פותח בתוכחה קשה לממלכת יהודה על כך שחיקתה את מקבילתה, ממלכת ישראל, ובגדה בקב"ה. במקום ללמוד ממעשיה ולהבין כי הם מובילים אותה לשבר ולאבדון, שהרי ממלכת ישראל גלתה תחילה, ממשיכה ממלכת יהודה לאחוז במעשים רעים כמותה ומתעלמת מכך שסופה קרב גם הוא.

שתי הממלכות קוראות כביכול לקב"ה בעת צרה ומבקשות ישועה כאשה הפונה אל בעלה בבקשת עזרה, אולם ה' בוחל בפנייה זו שכן היא נאמרת מן השפה ולחוץ ללא בסיס של נאמנות שהרי בו בעת ממשיכות שתי הממלכות לזנות אחרי האלילים ולא חוזרות בהן ממעשיהן הרעים.

אחר כל זאת, פונה ה' אל הממלכות ומציע להן כי ישובו אליו באמת והוא ייתן עליהם מנהיגים ראויים שירעו אותן באמת ובצדקה. בעקבות כך תקרא ירושלים 'כסא ה'' מכיוון שהקב"ה יחזור לשכון בתוכה באמת וגם כל הגויים יראו בעיר זו מקור לאור דעה ולהשראה. במסגרת תיאור נפלא זה מופיע פסוק שלכאורה אינו במקומו ולפיו לא יזכירו עוד את ארון ברית ה' (ג', טז). מה פשר פסוק זה בהקשר שבו הוא נמצא?

חלק מהפרשנים בארו כי הכוונה לכך שלא יסתפקו רק בארון אלא כל ירושלים כולה תהיה קדושה, אולם דומה כי הנביא מבקש לשלול תפיסה שגויה שהייתה רווחת באותו הזמן שכבר נתקלנו בה במהלך ספר שופטים ובתחילת ספר שמואל. ארון הברית נתפס כקמיע שמגן מצד התורה שבו ועמ"י סמכו על כך שהוא יצילם למרות כל חטאותיהם. הם לא פעלו לתיקון דתי ומוסרי והשתמשו בו ככלי לנצח בקרב ובמלחמה. במידה מסוימת מזכיר הוא הארון המוצב בירושלים את שני העגלים שבדן ובבית אל הרמוזים גם הם בדברי ה' בביקורתו על יהודה וישראל (ד', טו).

כעת, מבקש ה' לשנות גישה זו ולהבהיר כי ללא תיקון אמיתי של דרכיהם המקולקלות לא תהיה תשועה לישראל. ארון ה' לא יוזכר עוד כקמיע שניתן להתלות בו כדי להינצל מן הפורענות אלא באמת לעתיד יתרחש תיקון אמיתי וממילא כל ירושלים ויושביה יזכו בהשראת שכינה.

מתוך הפרק היומי בתנ"ך באתר הקהל של מכללת הרצוג

בימים אלו עמל הרב משה כהן  על כתיבת ספר הלכה. לתרומות להוצאת הספר לחצו כאן