בגדי המלך

הרב יוסף כרמל , ב' בתמוז תשע"ו

הרב יוסף כרמל
הרב יוסף כרמל
צילום: עצמי

משמעות העברת הבגדים מאהרון הכהן אל אלעזר, פעולה שמבטאת את העברת התפקיד והסמכויות של הכהן הגדול מהאב לבנו, כבר הוסברה בדברינו לפרשת חוקת תשע"ג.

הבאנו גם דוגמאות נוספות.

הסברנו כי פסוק הפתיחה של ספר מלכים, משמעותו הכרזה כי הייתה לדוד המלך בעיה במינוי יורשו, שישב אחריו על כסאו. לפי זה הייתה לחז"ל ביקורת על דוד שכרת את כנף מעילו של שאול במערה (שמואל א כ"ד ד-ה). וקשה, הרי היה צריך לשבח את דוד על כך שלא פגע בשאול ורק חתך את כנף מעילו? על פי דברינו הביקורת מובנת. מלכות היא "זכות קדימה", מקבלים אותה ולא לוקחים אותה. כריתת הכנף משמעותה לקיחת המלכות, העברת הבגדים משאול, גם אם במעשה סמלי. אין לעשות זאת!!!

כהנגדה, נביא את מעשהו האצילי של יונתן. מיד אחרי שדוד ניצח את גולית הפלשתי והושיע את עם ישראל, הוא הובא והוצג לפני שאול (שם, סוף פרק י"ז). יונתן הבין מיד כי זה האיש שימלא את מקום אביו ובעצם יקח ממנו את מקומו ומעמדו כיורש עצר. יונתן היה יכול להיאבק על הכסא ולנסות לסלק את דוד מדרכו - לקחת בכח את "זכות הקדימה". במקום זאת, יונתן נקט בצעד של ויתור:

"וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אֶל שָׁאוּל וְנֶפֶשׁ יְהוֹנָתָן נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ דָּוִד  וַיֶּאֱהָבֵהוּ יְהוֹנָתָן כְּנַפְשׁוֹ:...וַיִּכְרֹת יְהוֹנָתָן וְדָוִד בְּרִית בְּאַהֲבָתוֹ אֹתוֹ כְּנַפְשׁוֹ: וַיִּתְפַּשֵּׁט יְהוֹנָתָן אֶת הַמְּעִיל אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּתְּנֵהוּ לְדָוִד וּמַדָּיו וְעַד חַרְבּוֹ וְעַד קַשְׁתּוֹ וְעַד חֲגֹרוֹ" (שמואל א י"ח א-ד).

העברת המעיל, המדים והציוד הצבאי משמעותם הכרזה חד משמעית – אתה המלך הבא, אתה יורש העצר.

ניתן דוגמא נוספת. לאליהו הנביא היו שלשה סממני נבואה:

1. "אִישׁ בַּעַל שֵׂעָר" (מלכים ב א' ח)

2. איש ש"אֵזוֹר עוֹר אָזוּר בְּמָתְנָיו" (שם)

3. איש בעל אדרת "וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ אֶת אַדַּרְתּוֹ" (מלכים ב ב' ח).

לאליהו היו שני תלמידים, נביאים: הראשון אלישע והשני יונה בן אמתי (בנה של הצרפית שאליהו החיה). אליהו לא היה יכול להעביר לתלמידיו את השיער, אבל את האדרת הוא העביר לאלישע כמבואר בשני מאורעות:

א. לאחר נבואת הר חורב: "וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם וַיִּמְצָא אֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט ... וַיַּעֲבֹר אֵלִיָּהוּ אֵלָיו וַיַּשְׁלֵךְ אַדַּרְתּוֹ אֵלָיו" (מלכים א י"ט יט)

ב.  בזמן ההסתלקות בערבות יריחו: "וַיִּקַּח (אלישע) אֶת אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר נָפְלָה מֵעָלָיו" (מלכים ב ב' יד).

אלישע העביר את האזור כנראה ליונה: "וֶאֱלִישָׁע הַנָּבִיא קָרָא לְאַחַד מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים(יונה-ע"פ חז"ל) וַיֹּאמֶר לוֹ חֲגֹר מָתְנֶיךָ (באזור) וְקַח פַּךְ הַשֶּׁמֶן הַזֶּה בְּיָדֶךָ וְלֵךְ רָמֹת גִּלְעָד (לממש את נבואת אליהו)" (שם, ט' א).

כך צריך להבין גם את נתינת הטבעת המלכותית והלבשת יוסף בלבוש מלכות מצרי: "וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ" (בראשית מ"א מב).

כך קרה גם יותר מאלף שנים מאוחר יותר, באימפריה הפרסית כשמרדכי קיבל את לבוש המלכות ואת הטבעת המלכותית: "וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ...וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן" (אסתר ח' (ב, טו). כך התבצעה מאז ומעולם העברת סמכויות.

נעיר הערה אחרונה, כי בהקשר למשה רבנו לא נזכר שום פריט לבוש, ואכן משה לא העביר את סמכויותיו ליהושע בן נון, באמצעות העברת בגדים. כנראה שמשה רבנו היה במדרגה רוחנית כל כך גבוהה, כך שמה שהוא העביר ליהושע היה רק "הוד" כמבואר בכתוב: "וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו: וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי כָּל הָעֵדָה וְצִוִּיתָה אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם: וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו לְמַעַן יִשְׁמְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר כ"ז יח-כ).

הבה נתפלל שנזכה להנהגה שתשאף להיות במדרגה זו.

מתוך העלון "חמדת הימים"