קמפיין הזעזוע

לא בחרנו ממשלה ימנית כדי שתסביר לנו כמה אנחנו אנושיים למול תרבות הרצח והמוות שאופפת את שכננו

מתנאל חי גלעדי , ו' בתמוז תשע"ו

מתנאל חי גלעדי
מתנאל חי גלעדי
צילום: עצמי

1. זעזוע, זה הטרנד החדש. כולם מזדעזעים. מימין ומשמאל הזדעזעו למשמע על רצח של ילדה בת 13 בשנתה ואב מול ילדיו. אכן דבר מזעזע. אבל מה חדש?

האם זה חדש שבמדינת ישראל ילדים נטבחים על עצם היותם יהודים? האם זה חדש שאנחנו מזדעזעים? איך זה שלא קהו חושינו מלהמשיך ולהזדעזע? כמו כן, מה עשתה הממשלה אשר הזדעזעה קשות ועמדה בתור לניחום המשפחות? (כזכור, מוגדרת הממשלה הימנית ביותר שקמה למדינת ישראל). ובכלל, האם חלק מתפקידו של הממסד האחראי על ביטחוננו הוא להביע זעזוע? או שמא תפקידו הוא לקבל וליישם החלטה שתמנע את הזעזוע הבא? רק שואל.

2. בשנים האחרונות, עם התגברות והתעצמות התקשורת והמדיה, לכל פוליטיקאי כמו לכל אזרח במדינה יש חשבון פייסבוק משלו. שם, בחשבון פייסבוק שבד"כ כלל לא מנוהל על ידי הפוליטיקאי המדופלם – מביע יועץ תקשורת או דובר מטעם כזה או אחר את דעותיו של הפוליטיקאי, למען ידעו כולם כי הפוליטיקאי חושב כמו קהל מצביעיו, לכאורה. זה חשוב, כמובן. לכן זה גם ממומן מכיסנו. כך, מדינת ישראל על כלל אזרחיה משלמת מיליונים על יועצי תקשורת ודוברים כאלה ואחרים.

שלא תבינו לא נכון – אני בעד. זה מאוד חשוב שאנחנו נדע מה עושה הפוליטיקאי היקר שלנו ואיך הוא מקדם את האינטרסים שלמענם הצבענו לו. אז מה הבעיה? שבשנים האחרונות, עיקר הפרסום מתמקד בדעותיו של הפוליטיקאי ולא במעשיו.

3.בעידן הטכנולוגי החדש, בו מבזק חדשות יש כל שעה ולא רק בקצרה ברדיו. בעידן בו כל היום כולו גדוש בחדשות אינסטנט ולמלא שעה שלימה של מהדורת חדשות שתעניין את כולנו הפך להיות משימה של ממש – כבר לא מודדים אנשים לפי מעשיהם, אלא בעיקר לפי דיבוריהם. כל מילה לא במקום של מאן דהוא כזה או אחר מיד הופכת לסערה תקשורתית – כי אם לא על זה אז על מה נדבר?!

המצב הזה, מביא באופן ישיר לתוצאה שהשיח המרכזי נהיה סביב ביטויים כאלה ואחרים ולא סביב מעשים. בבחירות, אנחנו מצביעים למי שמדבר הכי טוב, זה – שבכל דבריו לתקשורת מצאנו הזדהות עמו ואנחנו חושבים שהוא צודק. הבעיה היא, שכל אחד כזה יכול להיות אלוף הדיבור – אבל גרוע במעשים.

לא הצבענו לחברי כנסת כדי שיביעו הזדהות איתנו. לא הצבענו להם כדי שיאמרו לנו מה נכון לחשוב או שידעו לצטט בעל פה דף מסרים. לא, בשביל זה אנחנו לא צריכים אותם. הצבענו להם כדי שיעשו – וזה הדבר היחידי שעליו אנחנו צריכים להיות מוכנים לשלם. אנחנו לא אמורים לממן להם את זה שנדע את מה שהם רוצים שנחשוב שהם חושבים. אנחנו כן אמורים להיות מוכנים לממן דוברים שיאמרו לנו מה הם עושים בפועל – כדי שנדע מי פעל מה ונוכל בהתאם לשבח, לבקר או סתם לדעת איפה אנחנו חיים.

4.מימין ומשמאל – קמפיין ההזדעזעות הוא ספין תקשורתי החוזר על עצמו כל פעם מחדש. מטרתו היא שנדע כי הם – הפוליטיקאים, הם איתנו בזעזוענו, שנרגיש הזדהות ונדע שאיכפת להם. שיהיה ברור, אני לא חושב שאין מי שבאמת איכפת לו. אני רק רוצה לשלוח מסר חשוב מאוד לפוליטיקאים שם למעלה ולנו כאן למטה – אם יש לך יכולת לפעול למען משהו ואתה לא פועל למענו - אל תבלבל ת'מוח שאיכפת לך. יש יכולת לפעול בתקיפות מול הטרור, אפשר לשנות את מעגל הדמים ויש אלטרנטיבות רציניות מימין ומשמאל.

עוד כתר, עוד פקק ברמאללה או כפר נידח כזה או אחר הוא מקס' כדור אקמול – לא פתרון אמיתי. אפילו בנייה של 800 יח"ד בתקופת הקפאה יבשה היא לא יותר ממים כדי לבלוע את התרופה המרה. השיא - הוא ראש הממשלה שאומר בקרית ארבע "נעמיק שורשים" ואחרי זה ממחזר מכרז ישן של 42 יחידות דיור. נו באמת, מה השלב הבא? לקנות לצה"ל קפצונים להפחדת מתפרעים? האם ביחס למדינה או ליישוב כלשהו זה נחשב בנייה רצינית השווה בכלל פרסום?! האם זה נחשב העמקת שורשים?! יותר זלזול באינטליגנציה.

אז יודעים מה, פוליטיקאים יקרים, בואו נתחלק – אנחנו נזדעזע, אנחנו נבכה, זה המקסימום שאנחנו יכולים לעשות. אתם לעומת זאת – אתם תעשו, כי בשביל זה הצבענו לכם.