המכינה הקדם צבאית של יהושע בן-נון

איך אפשר להנהיג אומה שכל אחד חושב אחרת? האם כל בוקר צריך המנהיג החדש לערוך משאל עם? להקים מכון סקרים חרוץ שיבדוק תדיר לאן נושבות הרוחות?

ישראל מאיר , ט"ז בתמוז תשע"ו

ישראל מאיר
ישראל מאיר
צילום: עצמי

"משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע"

מתי התבצע המעבר ההיסטורי הזה? התשובה נמצאת בפרשת השבוע. משה שוב מקבל את הבשורה שהוא לא יזכה להכניס את בני ישראל לארץ המובטחת, וכחלק מהכנותיו לפטירתו המתקרבת, הוא מבקש מבורא העולם שימנה איש על עדה כדי שחלילה "לֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה". הקריטריונים לתפקיד הזה קשים מאוד להשגה: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" – שיודע להלך כנגד רוחו של כל אחד ואחד (אגב, על המילים "איש אשר רוח בו" מגלים חז"ל את הנתון הידוע שצריך להיות נר לרגליו של כל מנהיג: "כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות"). מדובר בתפקיד קשה. בורא העולם עונה למשה שנמצא אדם כזה: יהושע בן-נון.

למה דווקא יהושע? לא חסרות סיבות המצדיקות את בחירתו לתפקיד: יהושע הוביל את עם ישראל במלחמה הקשה נגד עמלק. יהושע יצא בריש גלי נגד רוב המרגלים והצהיר בגאון "טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד". הרבה מעלות ויכולות נדירות נמצאות ביהושע שיש בהן כדי לענות על הקריטריונים התובעניים של "איש אשר רוח בו". אך חז"ל מציינים מעלה אחרת, פשוטה כביכול, שדווקא בגללה זכה יהושע לעלות לגדולה: "אמר לו הקדוש ברוך הוא (למשה): יהושע היה משכים ומעריב בבית הוועד שלך. הוא היה מסדר את הספסלים, והוא פורס את המחצלאות. הואיל והוא שרתך בכל כוחו – כדאי הוא שישמש את ישראל".

כל אחד מאתנו מכיר איש כזה. מסור לבית הכנסת, מסדר את הספסלים בערב כשאחרון המתפללים עוזב את המקום, ומשכים קום להכין את המקום לתפילה. בהחלט כל הכבוד – "כל מי שעוסקים בצרכי ציבור באמונה הקב"ה ישלם שכרם". אך עדיין, לא קצת מוגזם לבחור על פי זה את מנהיג ישראל? זו הסיבה שיהושע נבחר לכבוש את הארץ, להוביל את עם ישראל במי הירדן ובמלחמת יריחו? לא מתאים יותר לציין את הסיסמא שהטביע – "טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד"?

ההנהגה הכביכול פשוטה הזו של יהושע מסדר הספסלים, אינה סותרת את יתר מעלותיו. להיפך: היא רק מעצימה אותן. גם מי שפיקד על עם ישראל במלחמת עמלק, גם מי שיצא חוצץ נגד המרגלים, אינו נבחן רק במעשיו הגדולים והמפורסמים, אלא בדברים הקטנים והיומיומיים. יהושע בתפקידו כמסדר ספסלים בבית המדרש מתגלה כאוהב ישראל. שם, רק שם, נמצאת המכינה הקדם צבאית שלו. רק שם רוכשים את התואר "שיודע להלך כנגד רוחו של כל אחד ואחד". שם הוא למד לעמוד על האמת של "טובה הארץ". וכמובן, שם הוא למד ללחום כפי שצריך.

איך אפשר להנהיג אומה שכל אחד חושב אחרת? האם כל בוקר צריך המנהיג החדש לערוך משאל עם? להקים מכון סקרים חרוץ שיבדוק תדיר לאן נושבות הרוחות? משה מתבקש על ידי בורא העולם לתדרך את יהושע בדרך אחרת לגמרי: "וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי ה'". מגוון רחב של דעות זה דבר נפלא והוא אחד מפלאי הבריאה (בדיוק כמו הפלא שפרצופיהם שונים). נעים לשמוע שאחד חושב כך והשני חושב אחרת. זה מחכים ומעורר מחשבה. חשוב שהמנהיג יהיה ער לשמוע את הקולות השונים האלו. אבל יחד עם זאת שלא יתבלבל – קבלת החלטות בעולם מתוקן, נעשית אך ורק "לפני ה'".

"משה קיבל תורה מסיני". התורה אותה קיבל משה בסיני, נתפסת לפעמים כמשהו מיושן וחסר אחיזה במציאות העכשווית שלנו. בכל דור ודור יהיה מי שיאמר שהתורה הולכת ומקצינה מדור לדור. בפרשתנו מגלים חז"ל טפח אחד בשיקולים שהובילו את משה לקיים את "ומסרה ליהושע". איש אשר רוח בו זה איש שחסד ואהבת ישראל הם עיסוקו המרכזי, אך יחד עם זאת, איש שיודע שההחלטות גורליות מתקבלות על פי אמות המוסר של בית המדרש הישן.

שבת שלום!