מילים חסרות מפיק
מילים חסרות מפיק

"וַיִּקְרָא לָה נֹבַח בִּשְׁמו"

בפסוק האחרון של פרשת מטות, מסופר על אדם בשם נֹבח שכבש את העיר קנָת, וקרא לה בשמו, נובח.

מילים שמשויכות לנקבה, תסתיימנה בדרך כלל באות ה' עם מפיק (כמו דגש) במקום המילה 'שלה' או 'אותה' שהיה ראוי לכתוב. המילה 'לָהּ' מופיעה בתנ"ך תמיד עם מפיק בסופה, חוץ משלוש פעמים:

1. "וַיִּקְרָא לָה נֹבַח בִּשְׁמוֹ" (במדבר לב מב).

2. "לִבְנוֹת לָה בַיִת בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר" (זכריה ה יא).

3. "וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז" (רות ב יד).

רש"י מביא הסבר בשם רבי משה הדרשן לחסרון המפיק, ואומר ששם העיר נובח לא התקיים, ולכן נכתבה המילה 'לה' ברפיון. העיר נובח מוזכרת עוד פעם אחת בספר שופטים, שם מסופר שגדעון רדף אחרי מלכי מדין 'מִקֶּדֶם לְנֹבַח', אבל ככל הנראה הכוונה לעיר אחרת. רש"י תמה על רבי משה הדרשן כיצד יפרש את המילים האחרות חסרות המפיק.

אנסה לתת הסבר לשוני לתופעה, על בסיס מילים נוספות חסרות מפיק.

אפשר לראות שאחרי המילה 'לָה' בשלושת הפסוקים, מופיעה מילה במלעיל (הקריאה הנכונה של השם 'בועז' היא במלעיל). אם ננסה להדגיש את ה-ה', יקשה עלינו לבטא את המלעיל ברצף הקריאה.

כדי להקל עוד יותר על הקריאה, נשמט גם הדגש הקל מהאות 'ב' במילה שאחרי (בַיִת, בֹעַז), אף על פי שמילים שסמוכות ל'לָהּ', לא מאבדות לעולם את הדגש הקל  (לדוגמה: 'וַיֹּאמֶר לָהּ כָּלֵב').

יש עוד מילים רבות אחרות (מלבד 'לה') שנשמט מהן המפיק. לדוגמה: "עֲו‍ֹנָה בָהּ" (במדבר טו לא) וכן "חֶלְאָתָה בָהּ" (יחזקאל כד ו), גם כאן נסמכה המילה למלעיל הפותח באות ב', ונשמטו גם המפיק וגם הדגש הקל.

עוד מקרים של סמיכות למלעיל: "וּשְׂעָרָה לֹא הָפַךְ לָבָן" (ויקרא יג ד), "וְעֶבְרָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח" (עמוס א יא).

במקרים נדירים, נשמט המפיק גם ללא מילה במלעיל אחריו, ובכל זאת נעלם הדגש הקל: לדוגמה: "וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת" (שמות ב ג), או: "בְּחֶטְאָה בִשְׁגָגָה" (במדבר טו כח).

מקרים נוספים שבהם נשמט המפיק, זה כאשר המילה נסמכת לאות גרונית, שאז הדגשת המפיק מקשה על קריאת הגרונית ברצף. להלן כמה דוגמאות: "עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ" (ויקרא ו ב), "עָזְבָה אֶת הָאָרֶץ" (מלכים ב' ח ו), "וְרַחְמָה הֲרַת עוֹלָם" (ירמיה כ יז).

יש פסוקים שקשה לדעת אם אכן נשמט מפיק מה-ה', או שזו צורת הכתיבה התקינה. לדוגמה:

- "וְגַם שֶׁם עִיר הֲמוֹנָה" (יחזקאל לט טז) האם זהו 'ההמון שלה', או שזה שם העיר? בפסוקים שקדמו סופר על קבורת רבבות חיילי גוג ומגוג: "וְקָבְרוּ שָׁם אֶת גּוֹג וְאֶת כָּל הֲמוֹנֹה, וְקָרְאוּ גֵּיא הֲמוֹן גּוֹג". כנראה העיר נקראת המונה על שם המון גוג, רק שהחולם הוחלף בקמץ והאות ה' נשארה במקומה.

- "אִם תִּהְיֶה רָעָה בְּעִיר, וַה' לֹא עָשָׂה" (עמוס ג ו). כאן לא ברור אם הכוונה היא: 'וה' לא עשה אותה' (וחסר מפיק), או שהכוונה 'מבלי שה' עשה מאומה'.

- "בְּאֹרַח צְדָקָה חַיִּים, וְדֶרֶךְ נְתִיבָה אַל מָוֶת" (משלי יב כח). כאן לא ברור אם המילה 'נתיבה' פירושה 'הנתיב שלה' (וחסר מפיק), או שזו צורה תקינה למילה נתיב (כמו שמופיע בישעיה: "הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ, וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה", ששם פשוט שזו מילה מקבילה ל'דרך' ולא 'הנתיב שלה').