בעקבות החלטת משרד החינוך להקים ועדת חריגים שתאפשר לכ-150 בתי ספר ברחבי המדינה לגבות תשלומים נוספים בבתי ספר הציבוריים, ובכך לאפשר חינוך פרטי בתוך המערכת הציבורית בלבד ישנם מספר אלמנטים חשובים שכדאי לכם כהורים לקחת בחשבון לפני שאתם שולחים את ילדיכם לבתי ספר ייחודיים:

א. גם להורים שיש באפשרותם לשלם וזכותם לקבוע היכן ילמד ילדם: עדיין לא נערך שום מחקר המוכיח כי מי שלמד בבית ספר פרטי (אנתרופוסופי, דמוקרטי וכו') מגיע להישגים טובים, בעל אינטלגנציה גבוהה יותר או למקצועות איכותיים יותר בבגרותו.

שום מחקר לא הוכיח שבבתי הספר הפרטיים יש פחות אלימות ופחות תופעות של שיימינג ברשתות החברתיות, פחות סמים ופחות אלכוהול. כאשר ייכתב מחקר זה ויהיה מחקר אובייקטיבי ונייטרלי לחלוטין, שגוף כלשהו יחליט לקחת על עצמו לחקור, נשנה את הטור הזה.

ב. כאשר שולחים לבית ספר פרטי צריך לקחת בחשבון שבמקום המגורים של הילד לא כולם הולכים לבית ספר פרטי. יכול להיווצר מצב בו הילד מבודד אחר הצהריים מחבריו (בדרך כלל בגילאים צעירים בהם הילדים עדיין לא עצמאיים להגיע בכוחות עצמם לחברים הגרים באיזור מרוחק יותר).

ג. אפשר לתת לילד חוגי העשרה אחר הצהריים, באותם מקצועות שבית הספר הפרטי מתיימר לתת כהעשרה בשמינית מחיר ממה שעולה בית הספר הפרטי. אולי זה לא יהיה לימוד מקיף ומעמיק כמו בבית הספר, אבל בוודאי שגם שעלויות שמגיעות לכדי 20.000 שקלים בשנה אינן מוצדקות.

ד. בבתי ספר פרטיים לומדים ילדים מפלח אוכלוסייה מסוים. הבעיה היא שבצבא ובחיים האזרחיים הילד, שכבר יהפוך לגבר, לא ימשיך עם אותו פלח אוכלוסייה אלא ייתקל באנשים מרמות שונות, תרבויות שונות ומנטליות שונה. מאד קשה להתחיל להתחשל בגיל שמונה עשרה עם חברים מכל המינים והסוגים הישנים איתך באותו אוהל, אם לא התרגלת אליהם מגיל גן או בית הספר היסודי.

ה. כאשר אומרים "בית ספר טוב" לא מתכוונים לקירות בית הספר ולא לחצר בית הספר. מתכוונים ליחס האנושי שהילד שלנו מקבל מהמורים שלו. אני בטוחה שבבתי הספר הפרטיים בוחרים את המורים עם זכוכית מגדלת. יש להם אופציה להחליט מי ילמד. אבל מספיק שיהיה מורה אחד בבית הספר הפרטי שיפגע בילד שלנו, וכל ההשקעה הכספית שלנו בבית ספר זה יורדת לטמיון. שיעיר לו הערה קטנה שתלווה אותו כל החיים. שישרוט צלקת קטנה ובלתי נראית אבל שתגרום לילד שלנו לחשוב שהוא לא מספיק טוב.

לעומת זאת, בבתי הספר הציבוריים, ייתכן שיש מורים טובים יותר וטובים פחות. אבל אנחנו זקוקים רק למורה אחד טוב שיצמיח את הילד שלנו. במבט. בחיוך. במלה טובה. ומבחינתנו זה כבר "בית ספר טוב". חשבו על כך.

ו. ייתכן שאתם היום הורים לילד אחד ורוצים בשבילו את הטוב ביותר. קחו בחשבון שלא תוכלו להעניק לאחד הזה חינוך, הנתפס בעיניכם כטוב יותר, ולא תעניקו גם לבאים אחריו. כעת הכפילו 20.000 בשלושה ילדים לשנה. וגם אם מצבכם הכספי יכול להבטיח לשניים או לשלושה ילדים חינוך מעין זה. חישבו על כך שהלומדים בבתי ספר פרטיים באים מבתים מבוססים יחסית.

חישבו על מתנות יום ההולדת שתצטרכו להביא לחברים. על הפקת יום הולדת מידי שנה לילד הפרטי שלכם שלא ירגיש שונה מאחרים (שלא לדבר על בת או בר מצווה), על תשלום לוועד ההורים בכיתה, שוודאי לא יעמוד על 200 שקלים לשנה.

ז. ולסיום והכי חשוב. אם אתם באמת אוהבים את הילד שלכם. אם באמת אתם רוצים עבורו את הטוב ביותר. אם באמת אתם רוצים לחנך אותו לערכים ולדרך ארץ. לצניעות. לענווה. לא להתנשאות. לדעת להשתלב בחברה. להיות בגובה העיניים עם כולם. חבקו אותו. אהבו אותו. התעניינו בו. שוחחו איתו. פתחו את כישוריו במסגרת היכולות שלכם. סקרנו אותו. לימדו יחד איתו. משם יבואו הפירות הטובים ביותר של החינוך שאתם יכולים להעניק לו.