שליחותם של שני המדברים

הרב יוסף כרמל , כ"ה בתמוז תשע"ו

הרב יוסף כרמל
הרב יוסף כרמל
צילום: עצמי

בשבועיים הקרובים נקרא בהפטרות הלקוחות מספר ירמיהו, בשבת השלישית של 'תלתא דפורענותא' נעבור לקרא (בארץ ישראל וגם בחו"ל) בספר דברים.

יש קשר לשוני חזק מאוד בין ספר דברים, ספרו של משה רבנו ובין ספר ירמיהו. קולמוסים רבים נשברו (תרתי משמע) תוך כדי דיון בנושא זה. הדבר בולט מאוד כבר מפסוקי הפתיחה של שני הספרים: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל" (דברים א' א) "דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֶּן חִלְקִיָּהוּ מִן הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן: אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יְקֹוָק אֵלָיו..." (ירמיהו  א' א-ב).

יש גם קשר עמוק בין המאורעות שעברו על שני הנביאים החשובים הללו (כסיכום עיינו בהקדמת האברבנאל לספר ירמיהו).

בדברינו השבוע נעמוד על הבדל גדול ביניהם, שהקשה מאוד על הנביא ירמיהו להעביר את המסר =הדבר - דְבַר יְקֹוָק, אל העם. משה רבנו נולד במצרים לעמרם ויוכבד. עמרם היה בכורו של  קהת בן לוי (שמות ו' טז-יח). חז"ל לימדונו כי עמרם נחשב כגדול הדור "תנא: עמרם גדול הדור היה" (סוטה דף יב ע"א). משה גדל כנסיך בבית פרעה, מה שאפשר לו לקבל חינוך מעולה ונימוסי מנהיגות מהשורה הראשונה. לעומתו (כמצוטט לעיל), ירמיהו גדל במשפחת כהנים בענתות.

ננסה להבין מאיזו משפחה הגיע ירמיהו?

בתחילת ספר מלכים מופיע כי שלמה המלך, גרש את אביתר, הכהן הגדול, מירושלים לענתות. סיבת ההגליה וההדחה מן הכהונה, באופן רשמי, הייתה תמיכתו של אביתר במועמדותו של אדניה בן חגית, כיורשו של דוד המלך. שלמה לא פגע פיזית באביתר, כנראה, בגלל שחשש שידבק בו משהו שדומה לחטאו של שאול בנוב עיר הכהנים. הנביא (ירמיהו, שכתב את ספר מלכים [בבא בתרא דף טו ע"א]) לימדנו מה הייתה הסיבה האמתית: "וַיְגָרֶשׁ שְׁלֹמֹה אֶת אֶבְיָתָר מִהְיוֹת כֹּהֵן לַיקֹוָק לְמַלֵּא אֶת דְּבַר יְקֹוָק אֲשֶׁר דִּבֶּר עַל בֵּית עֵלִי בְּשִׁלֹה" (מלכים א  ב' כז).

אם כך, ניתן להסיק כי אביתר וירמיהו הם צאצאים של עלי הכהן. על משפחתו של עלי ניתנה נבואה קשה ביותר ר"ל: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְגָדַעְתִּי אֶת זְרֹעֲךָ וְאֶת זְרֹעַ בֵּית אָבִיךָ מִהְיוֹת זָקֵן בְּבֵיתֶךָ: וְהִבַּטְתָּ צַר מָעוֹן בְּכֹל אֲשֶׁר יֵיטִיב אֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִהְיֶה זָקֵן בְּבֵיתְךָ כָּל הַיָּמִים:... וְכָל מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים:... וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר בְּבֵיתְךָ יָבוֹא לְהִשְׁתַּחֲוֹת לוֹ לַאֲגוֹרַת כֶּסֶף וְכִכַּר לָחֶם וְאָמַר סְפָחֵנִי נָא אֶל אַחַת הַכְּהֻנּוֹת לֶאֱכֹל פַּת לָחֶם" (שמואל א ב' לא-לו). נבואה זו פסלה את צאצאי בני עלי מתפקידי הנהגה ורבנות, לדורי דורות.

כך מובא בגמרא: "דאמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן: מניין שאין נסמכין לבית עלי - שנאמר לא יהיה זקן בביתך כל הימים" (סנהדרין דף יד ע"א). על פי זה נבין גם מה הייתה הסיבה בגללה נהרגו כהני נב עיר הכהנים, שגם הם היו מצאצאי עלי, כמבואר בפסוק הבא: "וַאֲחִיָּה [=אחימלך, אביו של אביתר] בֶן אֲחִטוּב אֲחִי אִיכָבוֹד בֶּן פִּינְחָס בֶּן עֵלִי כֹּהֵן יְקֹוָק בְּשִׁלוֹ נֹשֵׂא אֵפוֹד..." (שמואל א י"ד ג).

נוסיף עוד כי ירמיהו, אביתר ועלי היו מצאצאי איתמר ולא מצאצאי פנחס בן אלעזר שקיבל ברית כהנת עולם (עיינו דברי הימים א כ"ד א-ג).

לכן, נוכל לסכם ולומר, כי משה רבנו סרב לקבל את השליחות שהקב"ה הטיל עליו, למרות היותו במעמד של נסיך, הן מבחינת ייחוסו והן מבחינת מעמדו וחינוכו, בגלל שהמשימה הייתה לכאורה, בלתי אפשרית.

לעומתו ירמיהו (כמבואר בהפטרה) סרב לקבל על עצמו את המשימה בגלל שהסיכוי שלו - אישית, להצליח, היה קטן. שניהם בסופו של דבר יצאו לדרך ארוכה. משה רבנו הוציאנו ממצרים ונתן לנו את התורה ירמיהו הנביא נתן לנו לדורות את ספר ירמיהו (ועוד ספרים) שנבואותיו מדריכות אותנו עד היום. הבה נתפלל כי יותר ויותר יהודים יפנימו את המסרים של משה רבנו ותלמידו ירמיהו הנביא.