הבג"צ של ארץ חלם

הרב קובי דביר , כ"ט בתמוז תשע"ו

הרב קובי דביר
הרב קובי דביר
צילום: עצמי

היה הייתה ארץ חלם. גרו בה אנשים טובים וגם רעים. עשו בה מעשים טובים וגם רעים. היו בה אנשים חכמים, אך גם טיפשים. זו הייתה ארץ ככל הארצות, אך דבר אחד היה מיוחד בה: חכמיה היו חכמי חלם.

על הישר אמרו "עקום" ועל העקום אמרו "ישר". על הטוב אמרו "רע" ועל הרע אמרו "טוב". על השקר אמרו "אמת" ועל האמת אמרו "שקר". על החטא אמרו "מצווה" ועל המצווה אמרו "חטא". חכמה הייתה להם, אך חכמה מיוחדת - חכמת חלם.

בטחו חכמיה בעצמם, בנו להם קתדראות, לימדו תלמידים והעמידו דורות של חלמאים. שהרי חלם - היא חלם. בבוא דבר המשפט בין בעלי הריב - פסקו וקבעו קביעות של חלם. אף אחד לא מחה, אף אחד לא צעק, שהרי כולם תושבי חלם הם, חלמאים ברמ"ח איבריהם ושס"ה גידיהם.

יום אחד הופיע איש אחד מוזר משום מקום. הוא שמע, למד, חקר ובדק ולא הבין מאומה. "חלמאים אתם" צעק לעברם. "הפכתם הכל! אור לחושך, טוב לרע ומר למתוק". "נכון" אמרו לו. "חלמאים אנחנו".

חז"ל מלמדים אותנו שם' וס' שבלוחות בנס היו עומדים, שהרי אין אותיות אלו אחוזות בלוחות משום צד. הנס העמידם במרכז הלוחות. שופטי בג"צ שלנו סבורים כנראה שמחוללי ניסים הם. קומה שניה של מחבל נפשע שרצח ילדה טהורה תהרס, אך לא קומה ראשונה ולא שלישית. והקומה השלישית ממרת בבכי: "מה יהא עליי? מי ידאג לי?". "בנס נעמידך" ענו לה שופטי הבג"צ. האם גם אנחנו גרים בארץ חלם?

ועוד שואל האיש המוזר: "היתכן שבתי דריינוף שנבנו באופן לא חוקי על קרקעות של ערבים, אף על פי שנשלמה הסדרתם, יהרסו עד דק, שהרי כך מידת הדין תובעת ומקובלנו ש"יקוב הדין את ההר" אך ברוצח ערבי שפל, שלא חס על ילדה קטנה, רכה וטהורה נחוס גם נחוס? אם לא עליו לפחות על משפחתו נחוס, שהרי רחמנים בני רחמנים אנחנו. האם בניה על קרקע ערבית חמורה מ"לא תרצח"? האם בארץ חלם גם נהפכה מידת הדין לרחמים והרחמים לדין? מחכים אנו לתשובות מחכמי חלם.