רוח פרצים דידקטית

יעקב נתנאל , ה' באב תשע"ו

ערוץ 7

קיומה של התנועה הרפורמית לא היווה מעולם איום של ממש על הממסד האורתודוכסי בישראל. התנועה אשר התעצבה באירופה, העתיקה במשך השנים את כובד משקלה לארצות הברית, שם היא עד היום בעלת כוח רב מאד.

אולם בארץ המצב שונה. התנועה ליהדות מתקדמת בישראל היא קבוצת שוליים המונה אלפי חברים בלבד. הרפורמים בארץ נתונים במאבק הישרדות ובתחושה (מוצדקת במידה לא מועטה) של רדיפה ועוינות במרחב הישראלי. נתיב היציאה מהזרמים האורתודוכסים למיניהם הינו לכיוון המסורתי והחילוני הקלאסי, אך לא לכיוון הרפרומי. 

לאור זאת, נפח העיסוק התקשורתי בתנועה הרפורמית בישראל הוא מפתיע ומעורר תהיות. התהיות מתחדדות שבעתיים לאור המשקל הרב שניתן לתכנים רפורמיים וקונסרבטיביים במוסדות החינוך הליבתיים של מדינת ישראל הלא הם בתי הספר הממלכתיים וצבא ההגנה לישראל. הרפורמה בחיל החינוך של צה"ל עוררה הדים רבים, אך מסתבר שמתחת לרדאר הולכת ומתגברת מגמה דומה גם במשרד החינוך.

בחוברת היוצאת על ידי מכון אספקלריא לחקר ענייני דת ומדינה נחשפים נתונים על תכניות לימוד בבתי הספר הממלכתיים בישראל. מדובר בתוכניות מאושרות על ידי משרד החינוך היוצאות מבית מדרשן של תנועות רפורמיות, קונסרבטיביות ואנטי ציוניות מובהקות. כך למשל תכנית תל"י לתגבור לימודי היהדות ברוח פלורליסטית הגיעה בתשע"ו לשולחנם של 45,000 תלמידים. קרן תל"י, לפי האמור בחוברת, יזמה פרויקט דיאלוג בשיתוף עם מרכז ירושלים ליחסי יהודים נוצרים וביקשו לחקור דרכים למפגש בין ילדים יהודים וערבים במרחב הבית ספרי בישראל.

דוגמא נוספת הינה תכנית "חינוך ישראלי" לגיל מצוות שאושרה על ידי משרד החינוך. במסגרתה נחשפים נערים ונערות בישראל להיגד הבא: "לשאלה מי כתב את התורה יש מספר תשובות מקובלות. ישנם המאמינים כי חמשת חומשי התורה נכתבו על ידי משה ברוח הקודש שנחה עליו ועל כן מיחסים קדושה רבה לכתוב. כבר בתקופת התלמוד עולות תהיות בקשר לסברה זו. סברה נוספת היא כי חלקים שונים של התורה חוברו בתקופות שונות, והעריכה הסופית נעשתה בימי גלות בבל".השאלה עליה מתבקש התלמיד לחוות את דעתו לאור היגד זה היא "מהי עמדתכם, האם התורה היא יצירה אלוהית או אנושית?".

המגמה ההולכת וגוברת של העמקת תכנים יהודיים במשרד החינוך טעונה הסבר. התמה הרווחת של האליטות בישראל הייתה ועדיין, של דלדול תכנים בעלי אופי יהודי ושל וזלזול במקורות היהדות וההלכה. מה קרה שהבורות ההולכת ומעמיקה של בוגרי החינוך הממלכתי בישראל הפכה לבעיה שמצריכה פתרון? למה דחוף שילדי ובחורי ישראל ייחשפו לתכנים תנ"כיים מובהקים ולחזונם של נביאי ישראל על אהבת אדם וחברה צודקת?

הרשו לי להצטרף אל הרוח הדידקטית המנשבת בין כתליו של משרד החינוך בישראל ולהוסיף שאלת תם לחוברות המלומדות: לאור הנתונים הנ"ל מהי עמדתכם? האם ניתן להניח שתנועת השמאל הבינה שהיא חייבת לתת מענה משלה לצימאון הרוחני ולתנועת התשובה ההולכת ומתגברת? האם ייתכן שלאור העובדות הם החליטו לחסן את נערי ישראל מפני התורה על ידי 'נגיף מוחלש' הנראה כיהדות כלפי חוץ, ולמעשה מעקר את הקשר החם והחי של עם ישראל לתורה ולקדושה?