לנהל את מיקרוסופט

עודד מזרחי , ח' באב תשע"ו

עודד מזרחי
עודד מזרחי
צילום: עצמי

ליל שבת אחד בתשעה באב נקלעתי לבית כנסת לא מוכר. בגלל השבת נדחתה התענית ליום ראשון. המתפללים היו אנשי עמל, רובם חוזרים בתשובה, אנשים שמתמודדים עם עול החיים ובכל זאת מקדישים זמן לריבונו של עולם. חלקם נראו עממיים וחלקם קצת פחות. 

אחרי "לכה דודי" ו"מזמור שיר ליום השבת" ניגש הגבאי לבימה, התבונן סביבו, ואמר: "מי יכול לומר דבר תורה מעניין לכבוד שבת ותשעה באב?". 
כאשר קלט אותי במבטו אמר: "אולי כבודו יגיד לנו דבר תורה מחזק?" מה הוא רוצה מאורח פורח כמוני?! תמהתי, אמנם אני נראה מבוגר ובעל ניסיון חיים, ובזכות זקני גם ירא שמיים, אבל מנין לו מה אני מוכר ב'בסטה' שלי?!

בעודי פוסע לעבר הבימה, חשבתי לומר מה שאני מרגיש כל הזמן ואומר רק לקדוש ברוך הוא.

"שבת שלום, רבותי", פתחתי, "אנחנו נמצאים כעת בתשעה באב שנדחה בגלל השבת. מה אנחנו עושים בתשעה באב? בוכים על כל צרותינו וכאבינו, ובפרט הכאב הגדול ביותר שהקדוש ברוך לא מוצא מקום לשכון בעולמו, ומאידך זה היום היחידי בשנה שבו אנחנו מעיזים בפומבי לומר לקדוש ברוך מרוב כאבנו משפטים קשים כמו שכתוב ב'איכה' "'בִּלָּה בְּשָׂרִי וְעוֹרִי, שִׁבַּר עַצְמוֹתָי'. כעת אנצל את ההזדמנות לומר, שבימינו יש סבל ומחלוקות בלי סוף, הטומאה כבר יוצאת מהאוזניים, האיום הגרעיני האיראני מקובל על אומות העולם, מדינת ישראל מתנצלת על קיומה ורודפת את צדיקיה, ואנשים עלולים לצאת מדעתם מכל מה שקורה, ולכן אני פונה מעל בימה זאת לקדוש ברוך הוא ואומר:

"ריבונו של עולם, בניך נמצאים בהסתרת פנים נוראה, משוגעים מרוב בלבולים טכנולוגיים ואחרים, ממש מסכנים. אי אפשר להפעיל כנגדם את מידת הדין! היום אתה צריך ללכת עד הסוף עם הגישה של רבי לוי יצחק מברדיטשוב וללמד זכות על כולנו. ללכת אתנו במידת הדין זה כמו לדרוש ממאושפזים בבית רפואת הנפש לנהל את חברת 'מיקרוסופט'... תמחל לנו על הכל ותביא את המשיח עכשיו!"

זה בערך מה שאמרתי. חלק הנהנו לעברי בחיוך, חלק לא הבינו מנין נחתתי עליהם, ואחד אפילו הזעיף פנים לעומתי. במקום להגיד כאורח-פורח איזה ווארט נחמד, אני מצייר חורבן רוחני וסכנת חורבן גשמי ועוד בא בדרישה מרחיקת לכת לקדוש ברוך הוא...

מלמלתי חרש בתוכי: "ריבונו של עולם, אתה נתת בלבו של הגבאי להזמין אותי לדרוש וזה מה שהיה לי בלב באותה שעה..."
בתום התפילה ניגש אלי בחור שנראה חוזר בתשובה טרי, טפח על שכמי ואמר: "וואלה אתה צודק אחי. המצב על הפנים. צריך להביא את המשיח בטיפול נמרץ".

לפני שהספקתי לשמוח על הסכמתו לדברי, ניגש אלי האיש שהזעיף פנים ואמר: 
"חצוף, איך אתה מוציא לעז עלינו שאנחנו משוגעים?!"
"אל תיקח את זה אישית", ניסיתי להסביר, "התכוונתי משוגעים מרוב צער..."
"לא נכון!", קרא, "התכוונת שאנחנו פסיכים שלא מסוגלים לעבוד במיקרוסופט".
"זה רק משל", ניסיתי קצת לחייך והוספתי, "איפה כבודו עובד?"
"אני עובד בחברת הייטק בפארק המדע ברחובות שקשורה גם למיקרוסופט..."
"אל תיפגע, אחי", אמרתי, "אדרבה, הקשרים שלך יכולים לעזור לעם ישראל לקרב את הגאולה!"
האיש עיקם את אפו, יישר את עניבתו, הידק את חגורתו ולא ידע מה לענות. ניצלתי את ההפוגה ונבלעתי באפילה השבתית עם סיפור קצרצר נוסף.