בסוף פרשת ואתחנן אנו נפגשים עם הפרשייה הידועה ביותר בתורה: 'שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד'. ניתן להבין זאת בצורה פשטנית: שמע עם ישראל , אין 2 אלוקים אלא רק 1. אולם ניתן גם להבין באופן אחר: שמע עם ישראל, ישנם כוחות ('אלוהים') רבים במציאות, אולם כולם הם אחד.
במילים אחרות, למרות שהמציאות נדמית כמלאת כוחות שונים הנראים כסותרים זה את זה - הכל מוביל בסופו של דבר לכיוון אחד. זוהי תפיסה אחדותית הרואה את היש כולו בהרמוניה אחת.
תפיסה מעין זו מביאה באופן טבעי להמשך הפרשה: ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך. כאשר ישנה אחדות במציאות האדם באופן טבעי מתמלא באהבה. ברצון לאחד יותר ויותר מעגלי חיים סביבו - 'בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך'. בכל לבבך - ביצר וביצר הרע; בכל נפשך - אפילו נוטל את נפשך; בכל מאידך - בכל ממונך.
כל מרחבי החיים של האדם מתמסרים לנקודה אחת - ה' אחד!