לגלות אוצר של משה רבנו

באלבומו החדש אברהם פריד מתגלה לא רק כזמר ומבצע בעל רגש, אלא בעיקר כמלחין. מלחין שמלמד אותנו את פירוש המילים ושולח את המאזינים לרוץ ולפתוח את ספר התניא

ישראל מאיר , כ"ב באב תשע"ו

ישראל מאיר
ישראל מאיר
צילום: עצמי

ישנם הרבה מוסיקאים שזכו ביצירתם לא רק להנחיל מנגינה נעימה, אלא גם לפרש ולחדש את המילים העתיקות שעליהן הולחן השיר.

לשמחתנו, לא חסרות דוגמאות לכך: מונה רוזנבלום למשל, לפני עשרות שנים, כשהלחין את השורות הראשונות של "אגרת הרמב"ן", כתב לא רק לחן, אלא "פירוש" לדברי הרמב"ן: "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך". למי שגדל על השיר הזה, נדמה שהרמב"ן עצמו לימד את בנו מילים אלו בקצב ובניגון של הלחן: "תתנהג תמיד, לדבר, כל דבריך בנחת, לכל אדם, ובכל עת, ובזה תינצל מן הכעס".

את תפילתו המרגשת של רבי אלימלך מליז'נסק – "אדרבה, תן בליבנו, שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם" – זכה ללמד ולהעצים המלחין יוסי גרין. זו שורה אחת מתוך תפילה ארוכה. גם מי שאומר את כל התפילה, בהגיעו לשורה הזו, הודות ליוסי גרין אינו יכול שלא להאט את קצב התפילה ולבקש מעומק הלב "שנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך. ואל יעלה בלבנו שום שנאה, מאחד על חברו חלילה".

ללמוד את פירוש ה"אור החיים" על התורה לא כל אחד מצליח. אומנם ישנם קטעים קלים שכל בר-בי-רב יכול להבין, אבל לרוב, הפירוש בנוי על דרוש וקבלה. הבנת הדברים מצריכה עיון או אפילו רב שישמש כמורה להבנתם. כך הם דברי בעל ה"אור החיים" על הפסוק "וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב" המופיע בפרשת כי-תבוא. הוא מתעכב בדבריו על המילים "בכל הטוב" ומסביר שיש דבר אחד בבריאה שעונה על ההגדרה הזו של "כל הטוב": התורה כמובן. הרב הלל פלאי הלחין את הפירוש הזה ובזכותו כל ילד שחוגג מסיבת חומש בכיתה ב' יודע לדקלם ברגש מאמר שלם של ה"אור החיים": "אם היו בני אדם מרגישים במתיקות ועריבות טוּב התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה. ולא יחשב בעיניהם מלא העולם כסף וזהב למאומה. כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם!".

בשנה האחרונה, לימד אותנו ר' פנחס ברייער את תפילתו המרגשת של ר' מאיר מאפטא זצ"ל: "ריבון העולמים, ידעתי (רק פעם אחת במקור) כי הנני בידך לבד כחומר ביד היוצר. ואם גם אתאמץ בעצות ותחבולות, וכל יושבי תבל יעמדו לימיני להושיעני ולסמוך נפשי, מבלעדי עוזך ועזרתך, אין עזרה וישועה".
 

בשבועות האחרונים יצא לאור אלבום חדש תחת השם "אוצר של יראת שמים". האמן שחתום על האלבום הזה אינו זקוק לעוד מאמר בעיתון שיכתוב על כישוריו ועל כך שעוד "צפוי לו עתיד מזהיר". קוראים לו אברהם פריד.

באלבום החדש פריד מתגלה לא רק כזמר ומבצע בעל רגש, אלא בעיקר כמלחין. מלחין שמלמד אותנו את פירוש המילים. שיר הנושא של הדיסק – "אוצר של יראת שמים" – לקוח מדברי האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי. פריד חבר למלחין איצי וולדנר ויחד הם כתבו פירוש מוסיקלי ששולח את המאזינים לרוץ ולפתוח את ה"ספר של בינוניים" וללמוד בעיון פרק שלם בספר התניא:
 

"כדרך שמחפש אדם מטמון

ואוצר הטמון בתחתיות הארץ

שחופר אחריו ביגיעה עצומה,

כך צריך לחפור

ביגיעה עצומה

לגלות אוצר של יראת שמים

הצפון ומוסתר בבינת הלב

של כל אדם מישראל"

(ליקוטי אמרים, פרק מ"ב)
 

בעל התניא פותח את הפרק הזה בפסוק הלקוח מתוך פרשת השבוע – פרשת עקב: "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹקֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ", אומר משה רבנו לבני ישראל ולכאורה מציג את הדרגה הגבוהה של "יראת שמים" כמשהו קל להשגה. סך הכול "מה ה' אלוקיך שואל מעמך"... הגמרא במסכת ברכות מתעכבת על הפסוק הזה ושואלת שאלה מתבקשת: "אטו יראה מילתא זוטרתא היא?" (וכי יראת שמים דבר פעוט היא?) תשובתה היא שמכיוון שמשה רבנו הוא זה שאומר את הפסוק הזה, אז אכן יראת שמים היא "מילתא זוטרתא". אצל משה רבנו יראת שמים היא משהו בר השגה שנקנה יחסית בקלות.

התשובה הזו, כפשוטה, לא יישבה את דעתו של בעל התניא. הרי משה רבנו לא מדבר אל עצמו, הוא אומר לנו "מה ה' אלוקיך שואל מעמך – כי אם ליראה". אז מה הפירוש שלגבי משה רבנו יראת שמים היא כן "מילתא זוטרתא"? התמיהה המוצדקת הזו הביאה את בעל התניא לכתוב מאמר שלם כדי ללמדנו היכן נמצא האוצר הזה – "אוצר של יראת שמים". בתחילת דבריו הוא מביא יסוד ידוע שמופיע פעמים רבות בספרי החסידות ומחמיא מאוד לכל אחד ואחד מאתנו: "העניין הוא, כי כל נפש ונפש מבית ישראל יש בה מבחינת משה רבנו עליו השלום". היסוד הזה לא רק מחמיא, אלא בעיקר מחייב כפי ששר פריד.

בעל התניא מחלק את "בחינת משה רבנו" לשתיים. משה רבנו קיים בכל דור ודור באופן גבוה יותר אצל הצדיקים וגדולי הדור, כדי "ללמד דעת את העם ולידע גדולת ה' ולעבדו בלב ונפש" – זו בחינה אחת.

בחינה נוספת ומוסתרת, קיימת אצלנו. בבינת הלב. כי "עיקר הדעת אינה הידיעה לבדה שידעו גדולת ה' מפי סופרים ומפי ספרים, אלא העיקר הוא להעמיק דעתו בגדולת ה'". אי אפשר להטיל את כל האחריות על הרב'ה. צריך עבודת הנפש. גם שם, אומר בעל התניא ומרגיע, חבוי משה רבנו קטן שנותן לנו כוח ורצון לגלות את האוצר הזה החבוי בנפשנו.

הלחן החדש עושה חשק לא רק לפתוח את ספר התניא, אלא להתחיל לחפור ביגיעה עצומה ולגלות את האוצר שנמצא בתוכנו. בהצלחה לכולנו.
 

שבת שלום!