תלמדו מדיזנגוף
תלמדו מדיזנגוף

בתי־מסחר פתוחים 365 ימים בשנה הופכים את עם הספר לעם של תגרנים שכל חייהם מהווים מרוץ בלתי נלאה אחר הכסף.

השבת היא המתנה המופלאה שקיבלנו בעשרת הדיברות והענקנו לאנושות כולה. רבים מבני עמנו מסרו את נפשם על קדושת השבת, וערך שראוי למות למענו, ראוי בוודאי גם לחיות עבורו. אפילו במדינות המתוקנות ביותר פתוחים בתי־העסק שישה ימים בשבוע בלבד, והמרוץ אחר הכסף נעצר ליום אחד מדי שבוע.

והנה נזדמנה לנו סוגיית עבודות הרכבת בנתיבי איילון בשבת. בסופו של דבר הוכרע כי יתקיימו רק עבודות שהן בגדר "פיקוח נפש" בשבת, ואלו שלא — יידחו.

אכן, "פיקוח נפש" זה עניין חשוב מאוד ליהדות, אבל צריך לדעת האם באמת מדובר ב"פיקוח נפש". יש לי הרגשה בעניין זה שאנחנו אוחזים במקל בשני קצותיו.

ההחלטה שבה דנה בימים אלה ועדת המנכ"לים, במטרה לעגן בחוק פתרון כזה או אחר המאפשר פתיחת עסקים בשבת, היא פתח למדרון חלקלק. היום — רחובות מרכזיים; מחר — העיר כולה. היום — חנויות מזון; מחר — בתי־מסחר מכל סוג שהוא. היום — תל־אביב-יפו; מחר — מדינת ישראל כולה. הלוואי ואתבדה. אין ספק כי כל החלטה היא היסטורית והרת גורל.

יש לחשוב גם על בעלי המכולות הקטנות שפרנסתם מקופחת כליל כאשר מחללי השבת מספקים את מצרכי המזון בימי שבת וחג.

יש לחשוב גם על היהודים הרבים שהינם שומרי שבת ומועד ולא יוכלו לעבוד במאות העסקים שייפתחו בשבת. זו אפליה חמורה והדרת הציבור הדתי מהשתלבות במעגל התעסוקה.

ליבי נתון לאלפי הילדים הנאלצים להיפרד מאבא ומאמא ביום החופשי מבית־הספר בשבתות ובחגים, כי ההורים הולכים לעבודה למלא את כיסיהם של בעלי המרכולים, במקום לשהות בזמן איכות עם ילדיהם.

ראשוני תל־אביב-יפו טיפחו דפוס התנהגות מכובד, כראוי למסורת עמנו. הכותרת במודעה עירונית מס' 36 מטעם עיריית תל־אביב היא: "נגד חילול שבת בפרהסיא". המודעה חתומה על ידי מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון, ובה החלטה הקובעת כי "כל החנויות ובתי השעשועים צריכים להיות סגורים מערב שבת עד מוצאיה".

"זכרו", כותב דיזנגוף, "כי השבת היא אות הסולידריות הלאומית הנפלאה ביותר מדור ודור, וכל הפוגע בה — באחדות ישראל הוא פוגע... שמרו על השבת, והיא תשמור עלינו". דיזנגוף לא היה שומר מצוות. כמוהו גם אחד העם, שכתב: "יותר משישראל שמרו את השבת, שמרה השבת אותם".

ראש הממשלה הראשון שלנו, דוד בן־גוריון, אסר נסיעתה של רכבת בשבת בכל רחבי המדינה, מתוך הבנה ש"סטטוס קוו" – מושג לטיני שאינו הלכתי — חייב להישמר. בפרשנות שנקבעה "סטטוס קוו" הוא מקסימום יהדות ברשות הרבים ומינימום התערבות ברשות היחיד. זה גם ההבדל בין תחבורה ציבורית בשבת ותחבורה פרטית בשבת. לפחות את זה צריך לשמור, שכן הדפוס של מדינה יהודית הולך ומתכרסם בצורה מעוררת דאגה של ממש.

כזו הייתה העיר העברית הראשונה, ובכך שימשה חיל חלוץ לערים רבות בישראל. אנא, שיתו ליבכם לדברים, ואל תיתנו יד להרס השבת והמועדים.

פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות"​​​​​​