להבין את דרכי ה' בארץ ישראל

שמואל בן חמו , א' באלול תשע"ו

שמואל בן חמו
שמואל בן חמו
עצמי

פרשת ראה עוסקת בברכות וקללות לקראת כניסת בני ישראל לארץ. משה רבנו מזהיר את ישראל שעליהם לשמור חוקי התורה כדי לזכות בארץ ישראל. אם יקיימו את החוקים ואת המשפטים השייכים לארץ אז הם יהיו מסוגלים לרשת אותה וליישב אותה. 

כמו שכתוב: כִּי אַתֶּם, עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן, לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקיכֶם נֹתֵן לָכֶם; וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ: וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת, אֵת כָּל-הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם, הַיּוֹם (דברים יא, לא-לב). 

הפסוק מציין שיש מצוות מיוחדות, שיפורטו בהמשך הפרשה שניתן לקיים אותן רק בארץ ישראל. כך מפרש ה"אור החיים" הקדוש את הפסוק: " פירוש לפי שהמצות שבא לצוות עליהם הם תלויים בארץ לזה אמר להם שישמרו.......אלה החוקים וגו' פירוש אלה הם שאני מצוה אתכם שתשמרו לעשות בארץ, פירוש לפי שהם תלוים בביאת הארץ כי שם צוה ה' לאבד כל המקומות, וכל זמן שלא באו שמה אינם בידם לעשות:" (אור החיים, דברים יא,לב). 

האם מדובר בשמירה על מצוות מסוימות או על כל התורה כולה? 

נראה לומר שיש שתי מצוות מרכזיות המשפיעות על כיבוש הארץ ויישובה. מצוות אלה מופיעות בפסוקים הסמוכים לפרשת הברכות וקללות. 
התורה משתמשת פעמיים באותן מילים - הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת -כדי להבהיר מה הן המצוות המרכזיות המהוות תנאי הכרחי לכיבוש הארץ. 

"אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת, בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַן ה' אֱלֹקי אֲבֹתֶיךָ לְךָ לְרִשְׁתָּהּ: כָּל-הַיָּמִים--אֲשֶׁר-אַתֶּם חַיִּים, עַל-הָאֲדָמָה". "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת-כָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ-שָׁם הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם--אֶת-אֱלֹהֵיהֶם" "לֹא-תַעֲשׂוּן כֵּן, לַה' אֱלֹקיכֶם. יב,ה כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר ה' אֱלֹקיכֶם, מִכָּל-שִׁבְטֵיכֶם, לָשׂוּם אֶת-שְׁמוֹ, שָׁם--לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ, וּבָאתָ שָּׁמָּה". "וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה, עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם, וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם, וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם; וְנִדְרֵיכֶם, וְנִדְבֹתֵיכֶם, וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם, וְצֹאנְכֶם".(דברים יב, פסוקים א-ו).

כדי לשמור על הארץ יש מתכון פשוט: למחוק כל זכר של עבודה זרה ולהקים מזבח ובית מקדש בירושלים. 

ה"ספורנו" כתב את הדברים בצורה מפורשת: " ומכלל המצות האלה הם שצריך שתשמרו אותן אשר בקיומן תירשו הארץ כל הימים שתאבדו מקומות כל עבודת גילולים ושלא תעשו כמותם לאל יתברך להקריב לפניו בכל מקום ושיהיה לכם מקום מיוחד להקריב לפניו אותו המקום אשר יבחר ה' אלהיכם מכל שבטיכם:" (ספורנו דברים יב,א). 

ארץ ישראל איננה כשאר הארצות, הקב"ה משגיח עליה באופן תמידי. כמו שכתוב, "אֶרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ: תָּמִיד, עֵינֵי ה' אֱלֹקיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". הקב"ה בכבודו ובעצמו מנהיג את ארץ ישראל. לעומת זאת, הארצות השייכות לאומות העולם נשלטות על ידי שרים וכוחות נוספים ולא ישירות על ידי בורא עולם. 

בעל ה"בית גנזי" בפירושו על התורה מאיר את עינינו על הנהגת הקב"ה בארץ ישראל ושופך אור חדש על סדר הנושאים של פרשת ראה. הוא מעלה שתי שאלות: מדוע הקב"ה מזהיר את ישראל על ידי הברכות והקללות מיד עם כניסתם לארץ? איך יתכן שארץ ישראל שכולה קדושה תכיל בתוכה מקום של קללה כמו הר עיבל? 

ה"בית גנזי" מפרש שהקב"ה מגלה לבני ישראל שהוא מנהיג את הארץ ללא שליחים וללא מתווכים. בארץ ישראל הקב"ה נותן שפע של ברכות או גוזר גזרות וקללות ח"ו. "והנה כל זה נעשה בארץ ישראל שהיא ארץ אשר עיני ה' אלקיך בה והלשון עיני מורה על שני עינים בין עין של חסד בין עין של דין, שהכל בא מאתו יתברך, וחלוק מחו"ל שהקללה יכולה לבוא על ידי כוחות הרע השולטים ונאחזים שם..." (בית גנזי, פרשת ראה דף תקנ). 

לכן מיד עם כניסתם לארץ הוא מזהיר את בני ישראל בנושא ברכה וקללה. הר עיבל שהינו מקום של קללה, למעשה הוא איננו כך. הקב"ה נותן את הקללה והדין בעצמו לכן זה בא מייחוד עליון ולא מכוחות הרע. 

עכשיו ניתן להבין את מה שקרה בזמן חורבן בית המקדש הראשון, כאשר בשיא הקללה הכרובים הנמצאים בתוך ההיכל היו מחובקים כסימן של חיבה בין ישראל ובין הקב"ה. 

כמו שמובא בתלמוד הבבלי: "אמר ריש לקיש בשעה שנכנסו נכרים להיכל ראו כרובים המעורין זה בזה הוציאון לשוק ואמרו ישראל הללו שברכתן ברכה וקללתן קללה יעסקו בדברים הללו מיד הזילום שנאמר (איכה א) כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה:" (מסכת יומא דף נד ע/א). חיבוק הכרובים בא להראות לישראל שעונש החורבן בא ישירות מהקב"ה ולא מכוחות הרע. 

כתוצאה מזה, אין מקום לבתי עבודה זרה בארץ ישראל כי הכל תחת שליטת הקב"ה. לכן מיד עם כניסתם לארץ, הקב"ה מצווה את ישראל למחוק ולאבד כל סימן של עבודה זרה העלול לשבש את ההנהגה הייחודית של הקב"ה בארץ ישראל. לאחר ביטול כוחות הרע השולטות בעבודה זרה יש להקים מזבח ובית מקדש בירושלים כדי להשרות את השכינה. כך נקיים את דברי הפסוקים: ....לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ, וּבָאתָ שָּׁמָּה: וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה, עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם.... (דברים יב,ה-ו). 

גם היום עלינו להשמיד את כוחות הרע המנסים לשלוט בארץ ולסלק מן העולם את העמלקים המנסים לפגוע בהנהגת הבלעדית של הקב"ה בארץ ישראל. בסופו של דבר נוכל לחדש את עבודת הקרבנות בהר הבית ולבנות את בית ה' בב"א.