מות הרעות

אסף פריד , ב' באלול תשע"ו

אסף פריד
אסף פריד
צילום: עצמי

כִּי רֵעוּת שֶׁכָּזֹאת לְעוֹלָם
לֹא תִּתֵּן אֶת לִבֵּנוּ לִשְׁכֹּחַ.
אַהֲבָה מְקֻדֶּשֶׁת בְּדָם
אַתְּ תָּשׁוּבִי בֵּינֵינוּ לִפְרֹחַ.

(שיר הרעות, חיים גורי)

רעות - החייל יפעל מתוך אחווה ומסירות לחבריו לשירות, וייחלץ תמיד לעזרתם כשהם זקוקים לו או תלויים בו, חרף כל סכנה וקושי, עד כדי חירוף הנפש.

(ערכי צה"ל)

בשבוע שעבר התחיל שלב טעוני ההגנה במשפט אלאור אזריה "החייל מחברון", כל מהדורות החדשות פתחו בעדכון מהמשפט, חוות הדעת של פרופסור היס זכתה לאייטם מרכזי בערוץ הראשון אפילו נמצאו ערוצים באינטרנט שהעבירו דיוחים חיים מהעדויות במשפט. התחושה היא של סרט הוליוודי דוגמת "המרד על הקיין" או "החבר'ה הטובים", גם בסרטים הללו חיילים עומדים למשפט על מעשים שבצעו תוך כדי פעילות מבצעית (וזוכו...)

בכל תקופת האינתיפאדה הראשונה, בה היו הרבה יותר הרוגים ערבים מאשר עכשיו, נאבק צה"ל בכל כוחו שלא לפתוח בחקירות מצ"ח כנגד חיילים גם כאשר היו מעורבים בארועים בהם נהרגו ערבים. צה"ל טען, ובצדק, שלא ניתן לדון שיקול דעת של חייל בזמן ארוע. תחת אור הפלורוסנטים של בית המשפט.

איך יכול חייל, אשר הגיע לארוע קשה, קצר נשימה, מזיע ונסער תוך שהוא רואה תמונה חלקית של המצב להסביר את שיקול הדעת שלו לשופט מעונב שלא ראה אבק מעולם ואינו יודע מאיזה צד של הרובה נורה הקליע?

וכך אכן נהג צה"ל במשך עשרות שנים, ובמקום חקירת מצ"ח התקיים "תחקיר מבצעי". התחקיר הוא כלי פנימי, מקצועי וחסוי שנועד לשיפור ולמידה פנימיים בתוך הצבא. וכך לא הגענו למצב שלוחמי צה"ל עומדים על דוכן הנאשמים. את המשטרה הצבאית שמרנו לעברות לא מבצעיות: סמים, עריקות ותאונות דרכים. רק בשנים האחרונות עקב חולשת ההנהגה והתחזקות המשפטנים השתנה היחס ללוחמים.

אבל לא על זה רציתי לדבר.

משפט אלאור אזריה הוציא להורג את ערך הרעות, ערך עליו גדלו דורות של לוחמים. תמיד כאשר חילים הסתבכו בפלילים נהגו עורכי הדין להביא את מפקדי החילים בשביל למסור עדות חיובית על החייל, הרי מפקד הוא כמו אבא של חייל ולא יכול להיות שאבא ימסור עדות שלילית על בנו... העדויות המרכזיות של המ"פ והמג"ד כנגד אלאור הם סיכול ממוקד של ערך הרעות בצה"ל.

הרעות נרצחה ע"י מופז ואהוד ברק כאשר הפקירו את מדחת יוסוף למוות בקרב יוסף.
את וידוא ההריגה ביצעו יעלון ואיזנקוט במשפט אלאור אזריה.

אם המ"פ של אלאור היה ראוי לתואר מפקד ולאמירה של בן גוריון הכתובה בכל בסיס צה"לי "תדע כל אם עבריה שמסרה גורל בניה הראויים לכך". הוא היה כורת את לשונו לפני שהיה מוסר עדות נגד חייל שלו, ודאי כאשר מדובר על ארוע מבצעי.

אם בצה"ל ערך הרעות חוסל, החברה הישראלית עדיין מקדשת את הערך הזה ויוכיחו אלפי הישראלים שתרמו מכספם למען אלאור וגיסו תוך 24 שעות מאות אלפי שקלים לטובת הגנתו המשפטית.

לאם העבריה מגיע לקבל מפקדים ראויים.