מה ההבדל בין חוזר בתשובה לבעל תשובה?

עודד מזרחי , ג' באלול תשע"ו

עודד מזרחי
עודד מזרחי
צילום: מרים צחי

תשובה שלימה

לאחר תפילת מנחה בבית הכנסת השכונתי נפלה דממה ונשמעו רחשושים. מגיד השיעור הקבוע, הרב עזריה, נעדר ולא היה מי שיילמד הלכות או יאמר דבר תורה. גם ר' מאיר בעל הקסקט הקשיש נעדר, והגבאי צדוק החל לפזול לעברי. טמנתי את עיניי בספר קבלה עמוק בתקווה להימלט ממבטו, אבל קולו הדהד ברחבי בית הכנסת הקטן:

"אולי כבודו יאמר איזה דבר תורה?"

"אני לא רגיל לומר דברי תורה", התנצלתי, "עיקר עיסוקי הוא כתיבת סיפורים".

"אז תספר לנו סיפור!", קבע צדוק ולא הותיר לי פתח מילוט.

כחכחתי בגרוני והתחלתי לספר אחד מסיפורי התשובה החזקים שכתבתי בעבר, סיפור השוזר מאבקי נפש והשגחה פרטית מופלאה על כל צעד ושעל. השומעים היו מרותקים. סיימתי את הסיפור באומרי "יש לחוזרים בתשובה בתחילת דרכם השגחה פרטית ברמה של הצדיקים הכי גדולים ואפילו יותר, בבחינת 'ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי'".

צדוק אמר: "נו, במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים".

"כמובן", עניתי, "אם כי יש הטוענים שלא כל חוזר בתשובה הוא בעל תשובה".

בחור צעיר שישב בירכתיים תמה: "אני לא מבין מה ההבדל?!"

בעודי מהרהר מה בדיוק לומר לו, קטע צדוק את הדיון בעודו באבו ב"רבי חנניה בן עקשיא" וקדיש דרבנן, ותפילת ערבית יצאה לדרכה.

לאחר התפילה ירדתי לגן סאקר לערוך התבודדות יומית, כשאני מנסה לעמוד על ההבדל בין חוזר בתשובה לבעל תשובה. עליתי על כר הדשא המואר לסירוגין וחיפשתי את ספסלי הקבוע בפאתי הגן.

לצערי הספסל היה תפוס. ישבו שם בחור ובחורה דתיים שנראו שקועים בפגישת שידוכים, דייט. הבחור נראה מתוח ודרוך ואילו הבחורה ישבה מכווצת בקצה הספסל וסרקה בעיניה את הפלאפון שהחזיקה בידה.

המשכתי הלאה במעלה הגן. כעבור רגע פסעה מולי משפחה יהודית לתפארת: איש נמרץ הדוחף עגלת תינוק משוחח עם אשתו, לצדם שלושה זאטוטים חמודים וילד כבן שש שהשתרך מאחור.

ההשוואה הייתה בלתי נמנעת: הנה, הבחור המחזר אחרי הבחורה נמצא בתחילת הדרך, והוא מתוח ודרוך. מי יודע אם היא מתאימה לו?! ואם כן, איך יכבוש את לבה?! ואילו הבעל הזה נראה כאדם מאושר השולט בחייו. לפתע האיר לי הרז: 

חוזר בתשובה הוא כמו בחור שמחזר אחרי התשובה, אבל הוא עדיין רחוק מלהשיגה, ואילו בעל תשובה הוא כמו בעל שהשיג בשלמות את אשתו, כלומר את תשובתו.

הודיתי לקדוש ברוך הוא על החידוש שנולד מהשטח והמשכתי להקיף ברגליי את הגן, כשאני מתפלל על כך שאזכה ביום מן הימים להפוך מחוזר בתשובה לבעל תשובה.

ביציאתי מהגן כעבור שעה קלה ראיתי את הבחור והבחורה חולפים על פני כשהם שקועים בשיחה קולחת, וקול צחוקם המתרונן הגיע לאזני.