מהו מִשְׁפַּט צֶדֶק?

הרב יוסף כרמל , ח' באלול תשע"ו

הרב יוסף כרמל
הרב יוסף כרמל
צילום: עצמי

כמנהגנו בפרשת שופטים, גם השנה נעסוק בנושא הקשור לעבודת רשת בתי הדין "ארץ חמדה-גזית", המשרתת את כלל הציבור בכל רחבי הארץ. 

פרשתנו פותחת בציווי:  "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק: לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם" (דברים פרק ט"ז יח-יט).

התורה מפרטת מה אסור לדיין ולמנהיג ציבור לעשות. - לקחת שוחד. התורה (בפסוקים אלה) איננה מגדירה כיצד עושים משפט צדק. נלמד היום הלכה אחת מתוך שולחן ערוך חושן משפט שמלמדת אותנו כיצד לעשות משפט צדק.

בתלמוד הירושלמי מצינו: "אמר רבי סימון צריך הדיין לשנות טענותיהן שנאמר [מלכים א ג' כג] ויאמר המלך זאת אומרת זה בני החי ובנך המת..." (מסכת סנהדרין פרק ג ה"ח).

אם כך ההלכה שהדיין צריך לחזור שוב על טענות הצדדים, מקורה בפסוקים מספר מלכים העוסקים במשפט שלמה.

המימרא הובאה גם על ידי המחבר: "צריך הדיין לשמוע דברי הבעלי דינים  ולשנות אותם, שנאמר: ויאמר המלך זאת אומרת בני החי..." (שולחן ערוך חושן משפט הלכות דיינים סימן יז סעיף ז).

צריך לשים לב כי המחבר הוסיף על דברי רבי סימון את המילה "לשמוע..ולשנות..". יתכן וכוונתו לחדש כי מקור ההלכה איננו בכתוב, בספר מלכים, שהרי אין למדים הלכה מנביא, אלא מדברי התורה בפרשת דברים: "וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ" (דברים א' טז).

הסמ"ע במקום (ס"ק טו), הביא שני טעמים להלכה זו: "א. וסברא היא, כדי שיהא נוח דעת בעלי דין ולא יעלה על לבם שמא הדיינים ישאו ויתנו בדין ולא הבינו טענתן. ב. ועוד, שמא באמת הדיינים לא עמדו היטב על דברי טענותן, ובשנותן לפני הבעלי דין יעוררו אותן לומר כה וכה היו טענותיהם".

ההסבר הראשון הוא פסיכולוגי ולפיו המטרה היא להגביר את האמון בדיינים. ההסבר השני הוא טכני והמטרה היא למנוע טעויות (עיינו גם בב"ח ובפת"ש שם). ננסה להסביר הלכה זו, בדרך שלישית, תוך התבססות על הניסיון הרב שרכשנו ברשת בתי הדין "ארץ חמדה גזית".

מהר מאוד למדנו, כי אחת הבעיות הקשות שבגללן אנשים נאלצים להגיע לבית הדין כדי לפתור את בעיותיהם, היא בעיית ההקשבה. כיוון שלא הקשיבו אחד לשני, כל אחד מן הצדדים בטוח שכל הצדק עמו ולכן לא יצליחו לעולם לפתור את הבעיה בכוחות עצמם. הרגשות השליליים שהתפתחו כתוצאה מן הסכסוך, לא אפשרו הקשבה הדדית. המחיר לאי הקשבה זו הוא יקר מאוד מהרבה בחינות.

ההזדמנות הראשונה של שני הצדדים להקשיב האחד לשני, נוצרת כאשר הדיין חוזר על טענות הצדדים בפני שניהם. כדי שהדיין יוכל לבצע מטלה זו, עליו קודם כל לתת דוגמא אישית ולשמוע-להקשיב לכל אחד מהם - שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם. כך הוא יכול עבור לשלב הבא של - וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ.

מתוך העלון "חמדת הימים"