1.

שני אתרי בנייה עלו לכותרות בשבועות האחרונים: הראשון, הוא מתחם תחנת רכבת "השלום" בתל אביב. השני, גם הוא בתל אביב ובהקשר טראגי – החניון שקרס ברמת החייל וקבר תחתיו שישה בני אדם.

על חקירת האירוע ברמת החייל הוטל צו איסור פרסום. אבל בתקשורת כבר מיהרו להסביר לנו איך בדיוק נעשתה הקונסטרוקציה, כמה זמן צריך להמתין עם הסרת הפיגומים לאחר יציקות הבטון, כמה פקחים צריכים לפקח על פרויקט כזה ועוד שלל נושאים שלרוב הציבור אין מושג וחצי מושג בהם. כדי לאמת את החשדות הללו, הצליחו כלי התקשורת לאתר עובדים שעבדו במתחם ולתחקר אותם (בעילום שם כדי שלא יאונה להם כל רע) על אשר ראו במו עיניהם. העובדים אישרו: היו מחדלים בבניית החניון.    

עקב עבודות שיפוץ התחנה בשבת, פרץ משבר קואליציוני ובשבוע שאחרי נדחו העבודות ליום ראשון. בכל כלי התקשורת עסקו בהרחבה בנושא. כפייה דתית, פיקוח נפש, ישראל כ"ץ, מזכירות הליכוד, יחסי חרדים וחילונים ועוד. בזה אחר זה התראיינו מנכ"לים של רכבת ישראל בעבר ובהווה, שרים לשעבר, בכירים שונים במשרדי הממשלה, אזרחים וחיילים שממתינים בפקקים ביום ראשון ועוד.

בכל הסיקור המורחב הזה – שכלל לא עסק בנושא האמתי: "מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה" – היה חסר קולם של אנשים שהעבודות הללו נוגעות אליהם יותר מכל: העובדים עצמם. שר התחבורה, המנכ"ל לשעבר, המנכ"ל בהווה והמראיין עצמו, יישבו בשבת בבית. העובדים לא. כאן משום מה אף אחד לא טרח לשאול אותם האם הם מעדיפים פטיש ומסמר, אפוד זוהר וקסדה צהובה עם מצחייה, או יין וחלות, נרות שבת או אפילו סתם יום שבתון. כמובן, התשובה האמתית נתנה בסיני לפני אלפי שנים, אבל חוץ מיהדות, גם בפרמטרים של התקשורת ולא של סמינר "ערכים", השאלות האמתיות לא נשאלו.

2.

"לימוד היהדות וההצטיינות בה, חשוב בעיניי יותר מלימודי המתמטיקה והמדעים. גם כמעצמת הייטק, יצואני ידע וחידושים לעולם, עלינו להיות מעצמה רוחנית ולייצא ידע רוחני לכל העולם".

דברים אלו, הפשוטים והברורים לכל בר-בי-רב דחד יומא, יצאו השבוע מפיו של שר החינוך נפתלי בנט אשר עם "חשיפתם" ספג ביקורות קשות והואשם, בין השאר, בניסיון לייצר כפייה דתית במערכת החינוך. דבריו אינם צריכים חיזוק והרשו לי לנחש שהוא לא מעוניין, בנושא זה, לקבל גיבוי מחבריו החרדים. ובכל זאת, הנה גיבוי מאדם אחר, לא חרדי, שאמר דברים די דומים במהלך השנה האחרונה ובימים אלה נחשב לדמות מאוד מכוננת בחברה הישראלית: "אחרי כל האסונות שקרו לנו, קמנו מחדש עם מרץ עלומים. אמרנו לעולם, ואת זה חשוב להדגיש, שהייטק וטכנולוגיה בלי תורה, יכולים להחריב את העולם. אנחנו הפכנו לעם הראשון בעולם שללא אדמה, ללא מים, ללא אוצרות טבע, הצירוף הזה של תורה וחכמה העמיד אותו על רגליו. שמר על קיומו ושמר על זהותו". על החתום: שמעון פרס.   

אגב, את הדברים השמיע הנשיא לשעבר בשמחת שבע ברכות לבתו של הראשון לציון הרב יצחק יוסף כשנפתלי בנט יושב בקהל ומקשיב לכל מילה. מאוחר יותר, ניגש בנט בהתרגשות לרב יצחק יוסף ואמר לו: "חייבים להפיץ את הדברים של פרס לכל עם ישראל".

3.

בספר במדבר, בפרשת בלק, מתארת התורה באריכות את ניסיונותיו החוזרים ונשנים של בלעם להשית קללה על עם ישראל. בסופו של דבר, הוא לא הצליח. למרות מאמציו הרבים וכוחו האדיר, ארע לנו נס (בלי שבכלל ידענו על כך) ובורא העולם הפך את הקללות לברכות. טוב, הסיפור ידוע וכאמור, נכתבה על כך פרשה שלמה בתורה – והיא לא פרשת השבוע.

השבוע, בפרשת כי-תצא, אומרת לנו התורה מכוח מה זכינו וניצלנו מהקללות המסוכנות של בלעם:​ "וְלֹא אָבָה ה' אֱלֹקֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם וַיַּהֲפֹךְ ה' אֱלֹקֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה – כִּי אֲהֵבְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ".

אין שום הסבר אחר מדוע ניצלנו מקללותיו של אותו רשע. לא מכוח זכויות דוגמת "לא שינו את שמם", "לא שינו את מלבושם" או בזכות "נשים צדקניות". אפילו זכות אבות לא מוזכרת פה, אלא רק עובדה אחת חשובה ומשמחת שהתורה רואה לנכון לצינה כמה פרשות אחרי ושווה לשים לב אליה: "כִּי אֲהֵבְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ".

הלוואי ונחוש זאת.

שבת שלום!