הביכורים הם הפיתרון!

שמואל בן חמו , כ"ג באלול תשע"ו

שמואל בן חמו
שמואל בן חמו
עצמי

פרשת כי תבוא מפרטת את מצוות הבאת הביכורים לבית המקדש. המדרש תנחומא נותן חשיבות מיוחדת לקרבן הביכורים. המדרש אומר שמשה רבנו התקין את שלוש התפילות במקום הביכורים כאשר לא נוכל להביאם בזמן חורבן בית המקדש. 

כמו שכתוב: " ומה תלמוד לומר: נשתחוה נכרעה נברכה? אלא צפה משה ברוח הקודש וראה שבית המקדש עתיד ליחרב והבכורים עתידין ליפסק, עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללין שלשה פעמים בכל יום, לפי שחביב תפלה לפני הקדוש ברוך הוא מכל מעשים טובים ומכל הקורבנות. שכך כתיב: תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב (תהילים קמא ב)." (מדרש תנחומא כי תבא סימן א'). 

מה מייחד את קרבן הביכורים ביחס לשאר הקרבנות או למצוות אחרות? 

ננסה להבין את המאפיינים המיוחדים של הביכורים לפי הלכות הנוגעות להבאתם למקדש ובהמשך נביא את דברים העמוקים של ה"שם משמואל". 
במהלך השנה אנחנו מחוייבים במספר קרבנות יחיד: קרבן פסח, עולת ראייה ושלמי חגיגה בשלוש רגלים ומנחת הביכורים . 

יש כמובן קרבנות נוספים, אבל קרבנות חטאת או עולה אינם קרבים בכל שנה אלא לפי המצב האישי של כל אדם ואדם. האם האישה ילדה, האם האדם נהיה מצורע, האם הוא עשה נדר ועוד... 

לקרבן הביכורים יש מאפיינים מיוחדים שאינם נמצאים בקרבנות האחרים. זהו קרבן שבא מתוצרת חקלאית שהמקריב עמל וטרח בעצמו לאורך כל השנה. 

את מנחת הביכורים מביאים מתוך שבעת המינים שגדלו בשדה של בעל הקרבן. לעומת זאת, קרבן פסח או עולת ראייה ניתן לקנות בשווקי ירושלים. 
הקשר עם הביכורים מתחיל מספר חודשים לפני הנפתו בעזרה. מתחילת יצירת הפרי בעל השדה מסמן את הפירות הראשונים לכבוד הקרבן העתידי. 
כמו שכתוב: "כיצד מפרישין את הביכורים: יורד אדם לתוך שדהו, ורואה תאנה שביכרה, אשכול שביכר, רימון שביכר; וקושרן בגמי ואומר, הרי אלו ביכורים. " (מסכת ביכורים פרק ג משנה א). בנוסף לכך, הביכורים נחשבים כקרבן מנחה ולא עולה או שלמים.

המצווה של הבאת הביכורית ותנופתם בעזרת כוהנים מוטלת על בעל השדה בכבודו ובעצמו ולא על ידי שליח. כמו שפסק הרמב"ם בהלכות ביכורים פרק ב הלכה כא: "המפריש בכוריו להעלותן בידו לירושלים לא ישלחם ביד שליח". 

כדי לקיים את המצווה במלואה עם קריאת הפרשיות, בעל הקרבן צריך להביא את הסל על כתפו בחצר בית המקדש. המשנה אומרת שאפילו אדם חשוב כמו אגריפס המלך צריך להרים את הסל בעצמו. כמו שכתוב: "החליל מכה לפניהם, עד שהן מגיעין להר הבית. הגיעו להר הבית, אפילו אגריפס המלך נוטל את הסל על כתפו ונכנס, עד שהוא מגיע לעזרה." (ביכורים פרק ג, משנה ד). 

בזמן תנופת הביכורים נכנסים לעזרת כהנים בין האולם והמזבח לפני ה', כדי לקיים את הפסוק: וְעַתָּה, הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת-רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נָתַתָּה לִּי, ה'; וְהִנַּחְתּוֹ, לִפְנֵי ה' אֱלֹקיךָ, וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ, לִפְנֵי ה' אֱלֹקיךָ. (דברים כו,י). זהו דבר חריג כאשר הכניסה לעזרת הכהנים מותרת לכוהנים בלבד ובזמן עבודתם. 

בעל הקרבן מניח את סל הביכורים בקרן הדרומית מערבית של המזבח ולאחר מכן משתחווה מול פתח ההיכל. (ראה מסכת מנחות דף סא עמוד א' ורש"י). 

עכשיו ניתן להבין עד כמה מצוות הביכורים חשובה ומיוחדת. כתוב ב"ספרי" שבזכות הבאת הביכורים וכניסה לעזרה אנחנו זוכים בארץ ישראל. כמו שכתוב: "בשכר ביאתנו אל המקום הזה נתן לנו את הארץ הזאת." (ספרי, דברים כו, ט). הקב"ה נתן לנו את ארץ ישראל בתנאי שנעלה להר הבית וניכנס לעזרת כהנים עם הביכורים שלנו. יש כאן פיתרון פשוט לכל מי שרוצה שלום ושקט בארץ ישראל: להביא ביכורים לבית המקדש ולא שתי מדינות לשני עמים ח"ו. 

עכשיו נתעמק קצת בעזרת דברי ה"שם משמואל". הביכורים מבטאים את הביטול העצמי מול הקב"ה. מנחת הביכורת דומה לקבלת עול מלכות שמים. 
כאשר אנחנו מתבטלים ומביאים את ראשית פירותינו שעמלנו עליהם במשך כל השנה, אנחנו נהפכים לשליחים של הקב"ה. 
השליחות הזאת נותנת לנו כוח להשפיע על עולמות העליונים בזמן קיום המצוות. 

הביכורים קרבים מתוך שבעת המינים שהם כנגד שבעה הכוחות הנמצאים באדם. המדרש תנחומא שהבאנו בראשית המאמר מציג את התפילות כתחליף לביכורים בזמן החורבן. התפילות תוקנו על ידי שלושת האבות, לכן הן מכניסות בנו קצת מכוח האבות ומחברות אותנו אליהם. "ולפי האמור יובן מה שהתרגש משה כאשר צפה שהביכורים עתידין ליפסק יותר מפסיקת כל הקרבנות, שהרי תחסר לישראל סגולה זו לעוררם להביאם לקבלת עול מלכות שמים שהוא יסוד הכל, וכשחסר ומתמוטט ח"ו היסוד מתמוטט כל הבנין." (שם משמואל כי תבוא שנת תרע"ט דפים קצב-קצד).

עלינו להתעורר מתרדמת הגלות ולהפסיק את החילול ה' המתרחש בהר הבית שמתגלה בכל עוצמתו בזמן החגים של המוסלמים. עלינו לעלות בהמונינו לפני ה' ולחדש את מצוות הבאת הביכורים בבית המקדש בב"א.